220 ע הקשר בין שימוש בבינה מלאכותית לבין שחיקה ועומס בעבודת המורה )פוסטר( תקציר מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם אתגר הולך וגובר של עומס ושחיקה בקרב מורים, תופעה המאיימת על איכות ההוראה ועל יציבות המערכת כולה. לפי נתוני הלמ"ס ) 2024 (, בשנת תשפ"ד עזבו את מערכת החינוך 10,143 מורים, נתון זה מציג עלייה של כ־ 22.7% מהשנה הקודמת. נשירה אינה מתר חשת בוואקום, אלא נובעת משילוב של עומסי עבודה תובעניים, שחיקה רגשית ותעסוקתית, ניכור ממסדי והיעדר תחושת משמעות ותמיכה רגשית ומקצועית )נהרי, 2025 (. במקביל, בתקופה של שילוב מואץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית במערכת החינוך, מתחדדת השאלה האם כלים אלו יכולים להקל על עומס ושחיקה. השיח המחקרי מציג את הבינה המלאכותית כפוטנציאל משמעותי להפחתת מטלות שגרתיות, לייעול הכנת חומרי הוראה ולהפניית זמן ומשאבים לעיסוק בהיבטים פדגוגיים ורגשיים ) Baidoo-Anu & Owusu Ansah, 2023; Duan & Zhao, 2024; Hashem et al ,. 2024 (. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשרים בין רמת השימוש של מורים בבינה מלאכותית לבין תחושת העומס והשחיקה בעבודתם, תוך התייחסות לגורמים מסבירים כגון מיומנויות טכנולוגיות, עמדות כלפי שימוש בבינה מלאכותית ומאפייני פתיחות לשינוי. המחקר נערך במודל מעורב – כמותני ואיכותני, באמצעות שאלון מקוון שהועבר ל־ 98 מורות ומורים בישראל. ממצאי המחקר מצביעים על קשר חיובי מובהק בין תחושת עומס לשחיקה מקצועית, כך שככל שעומס העבודה גבוה יותר, כך גוברת השחיקה המקצועית. בניגוד להשערות המחקר, מורים אשר דיווחו על שימוש בבינה מלאכ ותית להכנת חומרי הוראה או להפעלת תלמידים חוו עלייה בתחושת העומס והשחיקה, הסבר אפשרי הוא שהמורים נדרשים להשקיע זמן ומשאבים בלמידת הכלים החדשים ויישומם, לעיתים ללא הכשרה מספקת. משתנים כגון מיומנות טכנולוגית ועמדות כלפי בינה מלאכותית לא נמצאו כמסבירים מובהקים של עומס או שחיקה, מה שמרמז כי ידע טכנולוגי לבדו אינו מפחית עומס. לעומת זאת, פתיחות לשינוי נמצאה בקשר שלילי מובהק עם שחיקה מקצועית – מורים בעלי רמות גבוהות של פתיחות לשינוי נוטים לאמץ טכנולוגיות חדשות, להעריך את תרומתן, להתנסות בכלים מגוונים ולפתח אסטרטגיות הוראה חדשניות, תהליכים המסייעים להפחתת עומס ושחיקה מקצועי ) Abubakar et ,al., 2018; Chen et al., 2024; Khurshid et al., 2024; Zhao & Seibert 2006 (. ממצאי המחקר מצביעים על פער בין הפוטנציאל של הבינה המלאכותית להפחתת עומסים לבין המציאות בשטח. היעדר הכשרה, מ דיניות ותמיכה מההנהלה מביאים לכך ששימוש בבינה מלאכותית נתפס בעיני המורים כנטל נוסף. עם זאת, מניתוח תשובות המורים עולה קול של תקווה אשר מאמין כי באמצעות יישום מושכל, ליווי מקצועי ותמיכה, הבינה המלאכותית אכן עשויה להקל בעתיד על עבודתם ולשפר את רווחתם. ממצאי המחקר מדגישים כי שילוב יעיל של בינה מלאכותית בחינוך מחייב יישום מושכל הכולל הכשרה מקיפה למורים, זמן ייעודי להתנסות ותמיכה מוסדית רציפה. מילות מפתח: שחיקת מורים, עומס בעבודה, נשירה, בינה מלאכותית בחינוך, מיומנויות דיגיטליות, עמדות כלפי טכנולוגיה . מקורות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ) 2024 (. עובדי הוראה במערכת החינוך, תשפ"ד ) 2023/24 (: ממצאים ראשוניים על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה ומאפייניהם. ירושלים: הלמ"ס. נהרי, ג'. ) ,2025 6 באפריל(. 22% פחות מורים חדשים: המשבר במערכת החינוך לא התחיל היום. mako. aab6474511a0691026.htm - kids/Article - -family https://www.mako.co.il/home Abubakar, A. M., & Dasuki, S. I. (2018). Personality traits and acceptance of technological innovations: The moderating role of gender. Behaviour & Information Technology, 37(4), 382 -393. https://doi.org/10.1080/0144929X.2018.1436594 Baidoo-Anu, D., & Owusu Ansah, L. (2023). Education in the Era of Generative Artificial Intelligence (AI): Understanding the Potential Benefits of ChatGPT in Promoting Teaching and Learning. Journal of AI, 7(1), 52-62. https://doi.org/10.61969/jai.1337500 Chen, L., Chen, P., & Lin, Z. (2020). Artificial intelligence in education: A review. IEEE Access, 8, 75264-75276. https://doi.org/10.1109/ACCESS.2020.2988510 Duan, H., & Zhao, W. (2024). The Effects of Educational Artificial Intelligence-Powered Applications on Teachers' Perceived Autonomy, Professional Development for Online Teaching, and Digital Burnout. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 25(3), 57-76. https://doi.org/10.19173/irrodl.v25i3.7659
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==