240 ע השפעת ChatGPT על מסוגלות דיגיטלית ותמיכה לימודית בקרב אימהות בדואיות )פוסטר( דיגיטלית" (n=75) משתמשת בממשק מותאם תרבותית של כלי בינה מלאכותית, בעוד קבוצת הביקורת "תכנית אי מא תומכת" n=75) ( מקבלת תמיכה קונבנציונלית. מדדי התוצאה העיקריים כוללים: שינוי בתדירות ובאיכות הסיוע ההורי במטלות, שיפור בתחושת המסוגלות העצמית ההורית והמסוגלות הדיגיטלית, והשפעה על הישגי הילדים ומוטיבציה לימודית. המחקר מציע את "מודל הגישור הדיגיטלי" , המשלב באופן ייחודי תי אוריות מסוגלות דיגיטלית עם מעורבות הורית להבנת אימוץ AI בקרב אוכלוסיות מוחלשות, תוך מיקום המחקר בחזית המחקר העולמי בתחום. החדשנות המחקרית מצטיינת בחדשנות רעיונית ומתודולוגית. הו א משלב באופן ייחודי בין תחומי הבינה המלאכותית, החינוך והמגדר, ומציע מודל תיאורטי חדש )" מודל הגישור הדיגיטלי" Digital Mediation Model ( שמקשר בין תיאוריות פסיכולוגיות של מסוגלות דיגיטלית הורית ומעורבות הורית לבין אימוץ טכנולוגיות חכמות. מבחינה מדעית, זהו חידוש חשוב שמציב את המחקר בחזית המחקר העולמית על בינה מלאכותית באוכלוסיות מוחלשות. מילות מפתח: מעורבות הורית, אוכלוסייה בדואית, בינה מלאכותית יוצרת, מסוגלות דיגיטלית, אוריינות מוגבלת, תמיכה לימודית, צדק חינוכי. מקורות Abu-Rabia-Queder, S. (2019). Literacy challenges in Bedouin communities: Educational perspectives. Journal of Cultural Studies in Education, 45(3), 234-256. Bandura, A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. W.H. Freeman. Cooper, H., Robinson, J. C., & Patall, E. A. (2006). Does homework improve academic achievement? A synthesis of research, 1987-2003. Review of Educational Research, 76(1), 1-62. Hoover-Dempsey, K. V., et al. (2005). Why do parents become involved? Research findings and implications. Elementary School Journal, 106(2), 105-130. Jeynes, W. H. (2012). A meta-analysis of the efficacy of different types of parental involvement programs.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==