244 ע שילוב בינה מלאכותית בבית ספר יסודי לפיתוח עצמאות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות במסגרת מחקר פעולה )פוסטר( reliance on immediate responses. Additionally, the study revealed a transformation in the teacher’s role from transmitter of knowledge to dialogic facilitator and research partner. These findings underscore the importance of proactive educational policy, suggesting that educational systems should adopt guided and supervised integration of artificial intelligence rather than avoid it due to concern, as unmediated use is already occurring among students. Keywords: artificial intelligence, elementary education, critical thinking, teacher mediation, action research. תקציר בשנים האחרונות כלי בינה מלאכותית הופכים לנגישים גם לתלמידי בית ספר יסודי, אולם המחקר האמפירי העוסק בהשפעתם על לומדים צעירים עדיין מצומצם. הספרות הקיימת מצביעה על פוטנציאל משמעותי של בינה מלאכותית לקידום למידה פעילה, מותאמת ורפלקטיבית, אך במקביל מדגישה סיכו נים של שימוש טכני, תלותי ובלתי ביקורתי, במיוחד בהיעדר תיווך פדגוגי פעיל ) Luckin et al., 2016; Zhai et al., 2024 (. פער זה בולט במיוחד בהקשר של בית הספר היסודי, שבו תלמידים מצויים בשלבי התפתחות קוגניטיביים וערכיים ראשוניים, והיכולת להפעיל שיקול דעת עצמאי עדי ין בתהליך התהוות. המחקר הנוכחי מבקש לגשר על פער זה באמצעות בחינה אמפירית של שילוב בינה מלאכותית בהוראה בכיתות ה' ו- ו' בבית ספר יסודי ממלכתי בצפון הארץ. הבחירה באוכלוסייה זו נשענת על ההבנה כי בגיל היסודי מתעצבים דפוסי למידה ויחס לטכנולוגיה, וכי להתערבות פדגוגית יש פוטנציאל השפעה מתמשך. מחקרים בהקשר החינוכי בישראל מדגישים את הצורך בתיווך פדגוגי ובפיתוח שיקול דעת ביקורתי בשילוב טכנולוגיות מתקדמות )אבני ורותם , ;2017 מישר־טל, 2023 (. בהתאם לכך, ובהלימה לתפיסת הבינה המלאכותית ככלי תומך חשיבה ולא תחליף למורה ) Holmes et al., 2019 (, ה מחקר תוכנן כמחקר פעולה . ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים המדווחים על מעבר משימוש תלוי ובלתי רפלקטיבי לשימוש אסטרטגי וביקורתי בכלי בינה מלאכותית, כאשר השילוב נעשה בהדרגה ובליווי פדגוגי מתמשך ) .(Aravantinos et al., 2024 בדומה לממצאים שתוארו במחקרים קודמים, גם כאן נצפתה עלייה ביכולת שאילת שאלות, בהבחנה בין מידע אמין לשגוי ובהפעלת שיקול דעת ביקורתי, לצד צמצום דפוסי העתקה והסתמכות אוטומטית על המענה המיידי. תהליך זה התפתח לאורך שלושה סבבי התערבות, והדגיש כי הלמידה אינה תוצ ר של חשיפה לכלי עצמו, אלא של האופן שבו השימוש בו מעוצב פדגוגית. בהלימה לממצאים המדגישים את תפקיד המורה כמתווך מרכזי בלמידה מבוססת בינה מלאכותית ) Luckin et al., 2016; Fullan, 2013 (, המחקר הנוכחי מצביע גם על טרנספורמציה בתפקיד המורה ממעביר ידע למנחה דיאלוגי ושותף לחקר. תיווך זה כלל שיח מטה קוגניטיבי על אופן השימוש בכלים, עידוד הטלת ספק והצבת גבולות ברורים בין הסתייעות בטכנולוגיה לבין פיתוח חשיבה עצמאית. בהקשר זה, ממצאי המחקר מחזקים את הצורך במדיניות חינוכית יוזמת, שלפיה מערכת החינוך ובכללה משרד החינוך נדרשים לאמץ את הבינה המלאכותית ככלי פדגוגי מונחה ולא להימנע משילובה מתו ך חשש. הימנעות מוסדית עלולה להותיר את התלמידים בשימוש עצמאי ובלתי מפוקח בכלים אלה, ללא הכוונה חינוכית, בעוד ששילוב מבוקר ומתוכנן מאפשר פיתוח שימוש אחראי, ביקורתי ומודע. בכך, המחקר תורם חיזוק אמפירי לטענה הרווחת בספרות כי איכות הלמידה בעידן הבינה המלאכותית נקבעת בראש ובראשונה על ידי המסגרת הפדגוגית והאנושית שבתוכה היא פועלת, ולא על ידי הטכנולוגיה עצמה. מילות מפתח: בינה מלאכותית, חינוך יסודי, חשיבה ביקורתית, תיווך מורה, מחקר פעולה . מקורות אבני, ע', רותם, א . ' .(2017) למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה: אתגרים והזדמנויות בחינוך הישראלי . בתוך א' רותם )עורך( , חדשנות טכנולוגית בחינוך )עמ' 67-45 (. תל אביב: מכון מופ"ת . מישר - טל, ח . ' .(2023) למידה והוראה בעידן הבינה המלאכותית: אתגרי השימוש ב - .ChatGPT גילוי דעת, 22 , 10 . -1 -daat-22_online_first.pdf https://www.smkb.ac.il/media/sacjc1g0/giluy
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==