Chais_2026

ע 247 דוניא זועבי - סלימאן, מיטל אמזלג, מאיה אושר תקציר צעירים מהחברה הערבית בישראל חווים מספר אתגרים בתהליך בחירת מסלול לימודים אקדמי, בהם פערי שפה, נגישות למידע והיעדר שירותי הכוון מותאמי - תרבות ) Khoury-Kassabri & Ajzenstadt, 2023; Smooha, 2019 .( למרות הפוטנציאל הרב הגלום בצ' אטבוטים מבוססי GenAI לתמוך בקבלת החלטות חינוכיות ) Adamopoulou & ,(Moussiades, 2020; Luo et al., 2022 כמעט ו לא נבחנו כלים מבוססי AI בשפה הערבית , ובפרט לא בהקשר של הכוון אקדמי. בהקשר זה, פותח בּוֹטְסָלֶה – צ' אטבוט מבוסס GenAI בשפה הערבית – כמענה לצורך בליווי אישי ורפלקטיבי בתהליך בחירת תחום לימודים אקדמי . במסגרת מחקר כמותי, בו לקחו חלק 128 צעירים בני 18 מהחברה הערבית ה משתתפים ב תוכנית שנת מעבר, נבחנה תרומתו של בּוֹטְסָלֶה לשיפור הידע הנתפס, האמון בצ' אטבוט, והנכונות לשימוש עתידי. כל משתתפ/ת קיימ/ה שיחה חופשית עם הבוט במהלך כ - 20 דקות. לאחר מכן, המשתתפים התבקשו למלא שאלון מקוון המבוסס על מודל Cue–Trust–Behavior ו על תהליכי קבלת החלטות דו - נתיביים ,(HSM) להסברת בניית אמון ותגובות התנהגותיות כלפי סוכני AI (Li et al., 2023; Subramaniam, 2024; Yu et al., 2024; Zhao et al., 2025) . הממצאים הצביעו על רמות בינוניות - גבוהות ב כל משתני המחקר , כפי שנמדדו באמצעות ממוצעים בסקאלה של 1 )הנמוך ביותר( ועד 5 ) הגבוה ביותר (: אמון בצ' אטבוט ) M = 3.96, SD = 0.72 (, ידע נתפס ) M = 3.77, SD =.90 ( ונכונות לשימוש עתידי ) M = 3.68, SD =.95 .( בנוסף, נמצאו קשרים חיוביים, חזקים ומובהקים בין שלושת המשתנים שנבחנו ) p :( < .001 הקשר החזק ביותר נמצא בין ידע נתפס לנכונות לשימוש עתידי ) r = .85 (, אחריו בין ידע נתפס לאמון ) r = .77 (, ולבסוף בין אמון לנכונות לשימוש עתידי ) r .( = .69 אחד ההיגדים שקיבלו את הממוצע הנמוך ביותר ובדקו את הנכונות לשימוש עתידי היה: " במידה ואתקל בצורך דומה בעתיד, אעדיף להשתמש בבּוֹטְסָלֶה על פני פנייה לאדם בעל ידע בתחום " ) M = 3.17, SD = 1.25 .( ממצאים אלה מראים שמשתתפים שדיווחו על רמות ידע גבוהות יותר בעקבות השימוש בבּוֹטְסָלֶה, נטו גם לדווח על רמות אמון גבוהות בצ'אטבוט וכן על נכונות גבוהה יותר להשתמש בו שוב בעתיד . מנגד, ולמרות רמות האמון הגבוהות, עדיין נותרה העדפה לליווי אנושי בתהלי ך בחירת תחום הלימודים האקדמיים . הממצאים מצביעים על ה פוטנציאל הגלום ב צ'אטבוטים מותאמי - שפה לחזק ידע נתפס , אמון ונכונות להמשך שימוש בקרב צעירים מהחברה הערבית . הפרויקט מציע יישום מעשי לעיצוב כלי הכוון מבוססי GenAI המותאמים להקשרים תרבותיים, אשר יכולים לתמוך בתהליך קבלת החלטות לימודיות, ולתרום לצמצום פערים בנגישות להשכלה גבוהה . יחד עם זאת, הממצאים מדגישים את החשיבות של מודלים היברידיים המשלבים תמיכה אנושית לצד כלים דיגיטליים, העשויים להיטיב במיוחד בתהליכים רגישים כמו בחירת תחום לימודים. מילות מפתח: אמון, בינה מלאכותית יוצרת ) GenAI (, ידע נתפס, נכונות לשימוש עתידי, צ' אטבוטים, צעירים מהחברה הערבית. מקורות Adamopoulou, E., & Moussiades, L. (2020). An overview of chatbot technology. In I. Maglogiannis, L. Iliadis, & E. Pimenidis (Eds.), Artificial intelligence applications and innovations: AIAI 2020 (IFIP Advances in Information and Communication Technology, Vol. 584, pp. 373–383). Springer. https://doi.org/10.1007/978-3-030-49186-4_31 Glikson, E., & Woolley, A. W. (2020). Human trust in artificial intelligence: Review of empirical research. Academy of Management Annals, 14(2), 627-660. https://doi.org/10.5465/annals.2018.0057 Han, H., Park, J., & Seo, K. (2025). A self-determination theory-based career counseling chatbot. In Proceedings of the 29th International Conference on Intelligent User Interfaces (IUI '25) (pp. 311–323). ACM. https://doi.org/10.1145/3706599.3720286 Khoury-Kassabri, M., & Ajzenstadt, M. (2023). Arab youth involvement in delinquent behaviors: Exploring Hirschi's social bond theory from a qualitative perspective. Societies, 13(5), 128. https://doi.org/10.3390/soc13050128

RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==