ע 261 גליה טלר אזולאי, אושרת און academic settings and the organizational conditions and resources available in schools. The identification of structural barriers—particularly systemic requirements—as the dominant obstacle to implementation, rather than solely value-based or attitudinal factors, underscores the importance of effective professional training accompanied by sustained institutional support as a prerequisite for successful implementation. Keywords: Technology attitudes, Special education, Religious community, Advanced technologies, Technological barriers. תקציר רקע ומטרות: בעידן הדיגיטלי, שילוב טכנולוגיה בחינוך המיוחד מציע פוטנציאל רב לשיפור תהליכי הוראה ולמידה. עם זאת, אוכלוסיות שונות מתייחסות לטכנולוגיה בצורה שונה בהתאם לערכיהן. מחקר זה בחן את עמדותיהם ודפוסי השימוש של סטודנטים לחינוך מיוחד מהחברה הדתית כלפי שילוב טכנולוגי ות מתקדמות בהוראה, תוך התמקדות בשיקולים הייחודיים למגזר זה. שיטה: במחקר כמותי זה השתתפו 72 סטודנטים לחינוך מיוחד מהחברה הדתית והחרדית, לומדים במכללות בצפון הארץ. נעשה שימוש בשאלון מותאם המבוסס על שאלון עמדות מורים כלפי תקשוב )קסטיאל ובורשטיין, ,(2017 הכולל 44 שאלות המחולקות לארבעה תתי נושאים: עמדות כלפי שילוב טכנולוגיה, מאפייני שימוש בפועל, וגורמים מסייעים ומעכבים. הניתוח כלל סטטיסטיקה תיאורית, ניתוח גורמים חקרני ) ,(EFA מבחני t ו- ANOVA , וניתוח מתאמים. ממצאים עיקריים: הסטודנטים הפגינו עמדות חיוביות חזקות כלפי הטכנולוגיה, במיוחד בנוגע ליעילותה הפדגוגית ) M=4.28 מתוך 5 (. אולם בפועל, דפוס השימוש הדומיננטי היה בסיסי יחסית, כגון המחשה והצגת תוכן ויזואלי ) M=3.97 .( נמצא מתאם חיובי מובהק ובינוני - גבוה ) r=.58, p<.01 ( בין העמדות הכ וללות לשימוש בפועל. האמונה שהטכנולוגיה מגבירה מעורבות ועניין בלמידה מהווה את המנבא החזק ביותר לשימוש בכלי העצמת למידה מתקדמים. זוהו שני חסמים קריטיים וייחודיים: "דרישות וציפיות לא תואמות מהמערכת החינוכית" )החסם המעכב ביותר, 26.8% ( ו"שיקולים הלכתיים" ) 23.9% (. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות דמוגרפיות שונות. דיון ומסקנות: הממצאים מצביעים על פער משמעותי בין עמדה ליישום, המשקף את הדילמה הערכית שתיאר כץ ) - (2008 המתח בין תועלתנות טכנולוגית לחששות ערכיים. הסטודנטים אינם מתנגדים לשימוש בכלים טכנולוגיים אלא מחפשים דרכים "לתרבת" אותה ) Domesticated Technology - ( להתאים אותה לצרכים הפדגוגיים תוך שמירה על גבולות הלכתיים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהכשרה טכנו־פדגוגית ממוקדת, אשר תגשר על הפער הקיים בין הידע התיאורטי והרציונל הפדגוגי הנרכשים במסגרת האקדמית לבין התנאים הארגוניים והמשאבים הזמינים בבתי הספר. הזיהוי של חסמים מבניים, ובראשם דרישות מערכתיות, כמחסום הדומיננטי להטמעה – ולא רק חסמים ערכיים או עמדתיים –מצביע על חשיבותה של הכשרה חינוכית אפקטיבית המלוּוה בתמיכה מוסדית מתמשכת, כתנאי מרכזי להטמעה מוצלחת של חדשנות חינוכית מילות מפתח: עמדות כלפי טכנולוגיה, חינוך מיוחד, חברה דתית, טכנולוגיות מתקדמות, חסמים טכנולוגיים . מקורות כץ, ע' ) .(2008 תקשורת ממוקדת וחברה דתית: מקרה המבחן של הציבור הדתי בישראל . בתוך י' בלונדהיים וח' נוסק ) עורכים(, ציבור, קהל, תקשורת: עיונים בתקשורת ישראלית )ע" מ 136-109 .( רמות, אוניברסיטת תל אביב . קסטיאל, נ' ובורשטיין, ר') 2017 .( שאלון עמדות מורים כלפי תקשוב ] כלי מחקר מותאם .[ Basham, J. D., Blackorby, J., & Marino, M. T. (2020). Opportunity in crisis: The role of universal design for learning in educational redesign. Learning Disabilities: A Contemporary Journal, 18(1), 71-91.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==