266 ע מהפוטנציאל לפרקטיקה: גורמים הקשורים לשילוב בינה מלאכותית יוצרת בהוראה )פוסטר( תקציר הפוטנציאל הגובר של בינה מלאכותית יוצרת ) Gen-AI ( בחינוך מדגיש את הצורך לבחון את הגורמים הקשורים ל נכונותם של מורים לאמץ כלים אלו ) Bitton et al, 2025; Cohen & Cohen, 2024; Hazzan et al., 2025; Viberg et al., 2024 (. אף שהספרות מצביעה על פוטנציאל פדגוגי משמעותי, כגון יצירת תכנים, התאמה אישית ומשוב מיידי, נותרים פערים בין החזון לבין השימוש בפועל בכיתה ) Filo et al., 2024 (. מודלים תיאורטיים מדגישים את חשיבות התועלת הנתפסת, קלות השימוש ותנאים מסייעים ) Masry-Herzallah & Makaldy, 2025 (, לצד משתנים אישיים כגון מסוגלות עצמית טכנולוגית, המהווה מנבא מרכזי של אימוץ טכנולוגיות ) Viberg et al., 2024 (. בנוסף, הספרות מדגישה את תרומת התמיכה המוסדית וההכשרות לאימוץ משמעותי ) Avidov-Ungar & Magen-Nagar, 2012; Zawacki-Richter et al., 2019 (. עם זאת, מאחר שהמחקר בתחום עדיין בראשית דרכו בישראל, דרושה חקירה מזוויות נוספות כדי להבין כיצד גורמים אלה משתלבים ופועלים בהקשר המקומי. כדי לבחון קשרים בין מאפיינים אישיים, מקצועיים ומוסדיים לבין שימוש בכלי Gen-AI בהוראה בישראל , נערך מחקר גישוש בקרב 73 מורים בישראל, המבוסס על שאלון מקוון הבודק מספר משתנים מרכזיים: מידת השילוב בפועל של GenAI בהוראה, מסוגלות עצמית טכנולוגית, תפיסת תמיכה מוסדית, הכשרה מקצועית, ומשתני רקע דמוגרפיים, בהסתמך על הספרות בתחום) Masry-Herzallah & Makaldy, 2025; Nazaretsky et al., 2022; Viberg et al., .(2024 ממצאי הניתוח הראשוני, שהתבסס על מתאמים ומבחני השוואה, מצביעים כי הקשר החזק והמשמעותי ביותר הוא בין מסוגלות עצמית טכנולוגית לבין מידת השילוב בפועל ) r=.783, p<.001 (, ומאששים את הממצאים הקיימים בספרות לגבי תפקידה המרכזי של מסוגלות עצמית באימוץ טכנולוגיות ) Viberg et al., 2024 (. בנוסף, נמצא קשר חיובי בינוני בין תפיסת תמיכה מוסדית לבין שימוש ב - Gen-AI ) r=.459, p<.001 ( , התואם מחקרים המדגישים את תרומתו של אקלים חדשנות ארגוני ) Avidov-Ungar & Magen-Nagar, 2012; Masry-Herzallah & Makaldy .(2025 נמצא גם קשר מובהק בין הכ שרה מקצועית לבין השימוש בפועל ) r=.437, p<.001 (, בהתאם למחקרים המצביעים על תרומתה של הכשרה מבוססת התנסות להפחתת חרדה טכנולוגית ולהעמקת היישום ) Filo et al., .(2024; Nazaretsky et al., 2022 מנגד, לא נמצאו הבדלים מובהקים בשילוב Gen-AI לפי מגדר, ותק, שכבת הוראה או תחום דעת. עם זאת, עלה 'פרדוקס מגדרי': גברים דיווחו על מסוגלות עצמית גבוהה יותר אך לא שילבו Gen-AI יותר מנשים, תופעה שנצפתה גם במחקרים בינלאומיים, שבה מסוגלות גבוהה אינה מבטיחה שימוש בפועל ) Viberg (et al., 2024 . ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהשקעה בהכשרות מקצועיות, בליווי מתמשך ובבניית תרבות ארגונית תומכת כבסיס להטמעה אתית, שוויונית ומשמעותית של Gen-AI בהוראה בישראל. עם זאת, המחקר נשען על מדגם מצומצם ועל דיווח עצמי, ולכן מחקר עתידי יוכל להסתמך על מדגמים רחבים יותר ולבחון שימוש בפועל לאורך זמן, באמצעות מדדים נוספים . מילות מפתח: בינה מלאכותית יוצרת, אימוץ טכנולוגיה, מסוגלות עצמית טכנולוגית, מורים, בתי ספר . מקורות Bitton, C., Cohen, G., Cohen, A., & Bronshtein, A. (2025). Bridging theory and practice: assessing how pre-service teachers promote self-regulated learning with generative AI through lesson plan analysis. Ubiquity Proceedings, 6(1). https://doi.org/10.5334/uproc.181 Cohen, G., & Cohen, A. (2024). Motivational GenAI chatbot for promoting SRL in problem solving: Data-driven design principles. Ubiquity Proceedings, 4(1). https://doi.org/10.5334/uproc.147 Avidov-Ungar, O., & Magen-Nagar, N. (2012). The implications of teachers' professional attributes on assimilating a computerized learning and management system in an Israeli school: A case study. Creative Education, 3(8), 116-119. https://doi.org/10.4236/ce.2012.38b024 Filo, Y., Rabin, E., & Mor, Y. (2024). An artificial intelligence competency framework for teachers and students: Co-created with teachers. European Journal of Open, Distance and E-Learning, 26(S1), 93-106. https://doi.org/10.2478/eurodl-2024-0012
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==