ע 269 סתו מרום, שחר סביר, גיא כהן האקדמית מהווה גורם מפתח בהצלחת הסטודנטים ובהתמודדותם עם עומסים, משימות מורכבות ודרישות אקדמיות ) Green, 2022; Matovu, 2020; Meng & Zhang, 2023; Rothinam et al., 2025 (. בתוך מרחב זה, הקלטות קורסים הפכו לאחד הכלים המרכזיים בלמידה אקדמית. הן מאפשרות גמישות, שליטה בקצב, הפחתת חרדה וחיזוק ההבנה, ומשמשות תשתית ללמידה עצמאית ) Bos et al., 2016; Dommett et al., 2019; Alfallaj et al., 2021 .( בשנים האחרונות גובר הפוטנציאל לעשות שימוש בהקלטות כתשתית למערכות למידה מבוססות בינה מלאכותית, המספקות תמיכה מותאמת אישית מתוך חו מרי הקורס ותורמות להפחתת העומס הקוגניטיבי של הלומדים ) Reicher et al., 2025 .( למרות שהנגישות להקלטות זוהתה כמשמעותית ללומדים, הקשר בינה לבין תחושת המסוגלות האקדמית עדיין זוכה להתייחסות מוגבלת, והתמונה העולה מן המחקרים אינה אחידה. מחקרים מצביעים על כך שהקלטות עשויות להפחית חרדה ולחזק ביטחון, אך שימוש תדיר או תלות בהן עלולים להחליש למ ידה עצמאית ) Kortemeyer et al., 2025; Voelkel et al., 2023; Wang, 2024; Witton, 2023 .( מתוך הצורך להעמיק את ההבנה בנושא בהקשר הישראלי, נערך מחקר גישוש שבחן את תרומת הנגישות להקלטות למסוגלות האקדמית. המחקר התבסס על תגובותיהם של 100 סטודנטים לתואר ראשון בישראל, שמילאו שאלון מקוון באוגוסט 2025 . המדגם כלל רוב נשי בראשית התואר מתחומי הנדסה, חינוך וטכנולוגיות למידה. המשתתפים דיווחו על רמת הנגישות להקלטות לאורך התואר, על דפוסי השימוש בהן )כהשלמה או כתחליף(, על תדירות הצפייה, ועל תחושת המסוגלות העצמית האקדמית, בהתבסס על מדדים שעוגנו במחקר קודם ) Cassidy, 2015; Matovu, 2020; Meng & Zhang, 2023 .( בוצע ניתוח ראשוני הכולל חישוב מתאמי ספירמן ומבחן t למדגמים בלתי־תלויים. מניתוח זה עולה כי נגישות להקלטות קשורה בקשר חיובי חלש אך מובהק לתחושת המסוגלות ) ρ=.233, p=.020 (, בעוד שתדירות השימוש אינה קשורה למסוגלות ) ρ=.084, p=.405 (. בנוסף, לא נמצא הבדל מובהק במסוגלות העצמית האקדמית בין סטודנטים שדיווחו על שימוש כהשלמה לבין אלו שדיווחו על שימוש כתחליף ) t(98) = 0.97, p=.336 (. ממצאים אלה מחזקים את ההבנה כי תרומת הקלטות למסוגלות נובעת בעיקר מעצם זמינותן ותרומתן להפחתת חרדה וגמישות ) Bos et al., 2016; Dommett et al., 2019 (. הדבר מקבל משנה חשיבות בעידן שבו מערכו ת בינה מלאכותית נשענות על הקלטות לצורך תמיכה מותאמת, אך השפעתן על תחושת המסוגלות טרם נבחנה ומהווה כיוון מחקר מתבקש ) Reicher et al., 2025 .( כמחקר גישוש המסתמך על דיווח עצמי ומדגם מוגבל, ממצאים אלו מהווים נקודת פתיחה למחקרי עומק שיבחנו דפוסי שימוש מורכבים, נתונים איכותניים ואת תרומתן של הקלטות בסביבות מותאמות אישית על מסוגלות אקדמית. מילות מפתח: הקלטות קורסים, למידה היברידית, מסוגלות עצמית אקדמית . מקורות Alfallaj, H. A., Alkadhi, R. M., Alfuriji, S. N., Alfadley, A. A., & Aleksejuniene, J. (2021). Dental students and faculty perceptions of teaching methods: Traditional classes, online virtual classes, and recorded lectures. Bentham Open, 15, 348-356. https://doi.org/10.14288/1.0402665 Bos, N., Groeneveld, C., van Bruggen, J., & Brand-Gruwel, S. (2016). The use of recorded lectures in education and the impact on lecture attendance and exam performance. British Journal of Educational Technology, 47(5), 906-917. https://doi.org/10.1111/bjet.12300 Dommett, E. J., Gardner, B., & van Tilburg, W. (2019). Staff and student views of lecture capture: A qualitative study. International Journal of Educational Technology in Higher Education, 16(1), 23. https://doi.org/10.1186/s41239-019-0153-2 Green, Z. A. (2022). Generalized self-efficacy shields the negative effect of academic anxiety on academic self-efficacy during COVID-19 over time: A mixed-method study. Journal of School and Educational Psychology, 2(1), 44-59. https://doi.org/10.47602/josep.v2i1.17 Kortemeyer, G., Dittmann-Domenichini, N., Schlienger, C., Spilling, E., Yaroshchuk, A., & Dissertori, G. (2023). Attending lectures in person, hybrid or online—how do students choose, and what about the outcome? International Journal of Educational Technology in Higher Education, 20(1), 1-15. https://doi.org/10.1186/s41239-023-00387-5
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==