272 ע חרדה ותקווה בעולמות דיגיטליים )פוסטר( מתח ואי - נוחות הנובעות מתפיסה של חוסר יכולת או שליטה. חרדה מטכנולוגיה אף פוגעת בביצועים אקדמיים, מה שמדגיש את השלכותיה הרחבות על תפקודם של לומדים במסגרות חינוכיות ) Alghamdi & Li, 2024 .( הקשר בין חרדה טכנולוגית לבין כשירות בין - תרבותית מעורר עניין מיוחד, משום שהוא מציב זו מול זו שתי יכולות הנראות לכאורה שאינן קשורות: יכולת לתקשר ולהסתגל במפגשים אנושיים מורכבים לעומת יכולת להתמודד עם אתגרים דיגיטליים. בפועל, שתיהן נשענות על אותם משאבים פסיכולוגיים – פתיחות, גמישות מחשבתית ויכולת להתמודד עם חוסר ודאות. כשירות בין - תרבותית מפחיתה איום מפני השונה והלא מוכר ) Hackett et al., 2023 ,( ובאופן דומה עשויה לסייע בהתמודדות עם טכנולוגיות חדשות הנתפסות כמאיימות. לומדים בעלי כשירות בין - תרבותית גבוהה נוטים לרא ות מצבים חדשים כאתגר ולא כאיום, מה ש עשוי לה וביל לירידה בתחושות של חרדה מחדשנות בכלל ו מטכנולוגיה בפרט ) Shonfeld et al., 2025 .( בהקשר זה, מספר משתנים פסיכו - חברתיים עשויים למלא תפקיד משמעותי בוויסות החרדה ובהסתגלות טכנולוגית. תקווה לשינוי – היכולת לדמיין עתיד חיובי ולזהות אפשרויות גם במצבי אי - ודאות, תורמת להפחתת תחושת האיום ולפיתוח גישה יציבה ובטוחה יותר לשימוש בטכנולוגיה ) Cohen-Chen et al., 2014 (. גמישות מחשבתית - יכולת קוגניטיבית המאפשרת שינוי פרספקטיבה והתאמת חשיבה למצבים משתנים, נמצאה כמסייעת בלמידה ובהתמודדות עם מצבי לחץ ובכך עשויה להפחית פירושים מאיימים הקשורים לטכנולוגיה ) Gökçe & Güner, 2024; Baghal & Khedmatgozar, 2025 (. בנוסף , מיומנויות חברתיות - רגשיות כגון כשירות בין - תרבותית ומוכנות לקרבה עשויות לתרום ליצירת סביבה לימודית תומכת ופתוחה, להפחתת חששות ולחיזוק תחושת הביטחון במפגשים מקוונים ובשימוש בכלים דיגיטליים ) Hackett et al., 2023; Shonfeld et al., 2025 .( בהתבסס על ההבנה כי חוויית השימוש בטכנולוגיה מושפעת מגורמים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, בחרתי לבדוק במחקר זה כיצד משתנים אלו באים לידי ביטוי בקרב לומדים בסביבה מקוונת. מטרתי הייתה להבין אילו יכולות עשויות לשמש כמשאבים להפחתת חרדה מטכנולוגיה ולהתמודדות טובה יותר עם למידה בעזרת כלים דיגיטליים. הממצאים מצביעים על כך שתקווה לשינוי וכשירות בין - תרבותית הם המשתנים החזקים ביותר המפחיתים חרדה מטכנולוגיה, בעוד שגמישות מחשבתית ומוכנות לקרבה מראים קשרים חלשים יותר עם חרדה זו , אולם הם בעלי קשרים זה עם זה . ממצאים אלו מע ידים כי משאבים קוגניטיביים וחברתיים משחקים תפקיד מרכזי בשיפור ההתמודדות עם כלים טכנולוגיים, ועשויים להוביל לבניית התערבויות המקדמות יכולות דיגיטליות ומפחיתות חרדה. מילות מפתח: מקורות Alghamdi, A., & Li, J. (2024). The Effect of Technological Anxiety on Academic Performance: A Moderated Serial Mediation Analysis. Available at SSRN 5010644. Baghal, M. M. D., & Khedmatgozar, H. (2025). The Relationship Between Anxiety and Self-Efficacy Mediated by Cognitive Flexibility in Female University Students. Health, 3(2), 110-119 . Cohen-Chen, S., Halperin, E., Crisp, R. J., & Gross, J. J. (2014). Hope in the Middle East: Malleability beliefs, hope, and the willingness to compromise for peace. Social Psychological and Personality Science, 5(1), 67-75 . Gökçe, S., & Güner, P. (2024). Pathways from cognitive flexibility to academic achievement: mediating roles of critical thinking disposition and mathematics anxiety. Current Psychology, 43(20), 18192-18206 . Hackett, S., Janssen, J., Beach, P., Perreault, M., Beelen, J., & Van Tartwijk, J. (2023). The effectiveness of Collaborative Online International Learning (COIL) on intercultural competence development in higher education. International Journal of Educational Technology in Higher Education, 20(1), 5 . Shonfeld, M., Abu Ahmad, M. Y., Liverant, R. C., & Amichai-Hamburger, Y. (2025). Reducing Technological Anxiety Through Intercultural Competence. Technology, Knowledge and Learning, 1-20 .
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==