ע 279 מרב רוטרי - סבן, זארה ממונט, מירי שינפלד תקציר העידן הדיגיטלי מציב אתגר כפול למערכות חינוך: פיתוח מיומנויות טכנולוגיות מתקדמות לצד טיפוח כשירות בין - תרבותית. הצורך בשילוב זה התעצם בעקבות האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית , אשר הבהירה כי נגישות טכנולוגית לבדה אינה מספיקה לגישור על פערים תרבותיים, ונדרש מודל הו ליסטי המשלב רגישות תרבותית עם אוריינות דיגיטלית ) Watterston & Zhao, 2021 ( . כמענה לאתגר זה, מודל TEC מציע תהליך מובנה והדרגתי המשתמש בטכנולוגיה לא רק ככלי טכני, אלא כמרחב בטוח המאפשר בניית אמון וצמצום פערים חברתיים. זהו מודל המספק מסגרת פדגוגית מבוססת - מחקר ללמידה שיתופית מקוונת ) Ganayem et al., 2020 (. המודל נשען על אינטגרציה בין "תיאוריית המגע" של ) Allport, 1954 ( הגורסת כי אינטראקציה שוויונית מפחיתה עוינות, לבין גישות סוציו - ק ונסטרוקטיביסטיות ליצירת "קהילת חקר" משותפת ) Garrison et al., 2010; Harasim, 2017 (. בפועל, הלומדים פועלים בקבוצות קטנות רב - תרבותיות ומתקדמים במסלול הדרגתי: החל ממשימות "שבירת קרח" להיכרות אישית, ועד לביצוע פרויקטים שיתופיים מורכבים הדורשים תלות הדדית חיובית ופתרון בעיות משותף. מטרתו של מחקר השוואתי זה הייתה לבחון את האבולוציה וההתאמה של מודל TEC להקשרים חינוכיים מגוונים, תוך ניתוח עומק של תפקידה המשתנה של הטכנולוגיה במימוש התאמות אלו. בניגוד למחקרים המתמקדים בפרויקט בודד, מחקר זה ביקש לזהות דפוסים התפתחותיים רוחביים על פני ציר זמן, גיל וטכנולוגיה, ולהבין כיצד המעבר מכלים דיגיטליים בסיסיים לבינה מ לאכותית משפיע על הפדגוגיה של בניית אמון בין - תרבותי. הפרויקטים שנחקרו מייצגים רצף התפתחותי בשלושה היבטים במקביל: עלייה בגיל הלומדים, העמקה בשיטות ההוראה, ושכלול הטכנולוגיה. ההשוואה בחנה כל פרויקט דרך חמש "עדשות" מרכזיות: קהל היעד, התיאוריה המובילה, הכלים הטכנולוגיים בהם נעשה שימוש, התוצאות וההשפעות בשטח: 1. TEC4CoGI – תיכון: פרויקט קצר - טווח אשר כלל תלמידים מישראל וגרמניה ) & Mamont Shonfeld 2023 .( הטכנולוגיה )רשת חברתית NEAR ( שימשה בעיקר לרכישת שפה ולתקשורת בסיסית. .2 TEC Multiple Collaborations – יסודי: תוכנית שנתית ששילבה למידה מבוססת פרויקטים ומשחק בסביבה וירטואלית תלת - ממדית ) Rotary-Saban, 2025 .(Shonfeld & 3. COGIH – השכלה גבוהה: סטודנטים מישראל, גרמניה והונגריה שהתמקדו בחקר הפוטנציאל החינוכי של GenAI תוך פיתוח כשירות בין תרבותית וחשיבה רפלקטיבית ) Holmes et al., 2019 (. הסטודנטים ניתחו את תוצרי הבינה, זיהו הטיות תרבותיות ודנו באתיקה של השימוש בהם. ההשוואה מצביעה על אבולוציה תלת שלבית בתפקיד הטכנולוגיה: משימוש כ"צינור" להעברת מסרים, דרך יצירת "סביבה" שיתופית, ועד להפיכתה ל"מושא חקירה". תהליך זה חשף את הפרדוקס הטכנו - פדגוגי : ככל שהטכנולוגיה הופכת לאוטונומית ו"חכמה" יותר, כך נדרש תיווך פדגוגי אנושי עמוק יותר ) Voogt, 2012 Roblin & (. בעוד שבשלבים המוקדמים המוקד היה בבניית קשר, העבודה עם GenAI חייבה את הרחבת המודל והוספת קטגוריה שישית: אוריינות אתית וביקורתית , הנדרשת לזיהוי הטיות ) Eynon, 2020 & . (Williamson הממצאים מצביעים כי מודל TEC אינו תבנית פדגוגית סטטית, אלא מסגרת דינמית ואדפטיבית. המחקר מתווה עקרונות להטמעת טכנולוגיות עתידיות, תוך הדגשה כי החדשנות נועדה לשמש תשתית להעמקת האמון האנושי ולא כתחליף לו. תובנות אלו חיוניות למעצבי מדיניות השואפים לאזן בין אימוץ חדשנות לבין שימור ערכים הומניסטיים. מילות מפתח: מודל TEC לל מידה בין - תרבותית, בינה מלאכותית יוצרת ) (GenAI בחינוך, למידה שיתופית מקוונת, אוריינות ביקורתית, פרדוקס טכנו - פדגוגי . מקורות Allport, G. W. (1954). The nature of prejudice. Perseus Books. Ganayem, A., Hoter, E., & Shonfeld, M. (2020). Lessons learned from 15 years of multicultural online collaborative learning in Israel. In W. J. Hunter & R. S. P. Austin (Eds.), Blended and online learning for global citizenship: New technologies and opportunities for intercultural education (pp. 32-50). Routledge. Garrison, D. R., Anderson, T., & Archer, W. (2010). The first decade of the community of inquiry framework: A retrospective. The Internet and Higher Education, 13(1-2), 5-9.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==