ע 13 אסנת אטיאס, ג'ול פראג', אריג' מואסי רק כרכישת מיומנויות טכניות, אלא משלבת באופן מסורתי בין ידע פונקציונלי לבין הבנת הקשרים חברתיים ופיתוח נקודת מבט ביקורתית ) Hodson, 2003; Morales-Doyle, 2017; NASEM, 2016; Roberts & Bybee, 2014; .(Zeidler, 2014 אימו ץ המסגרת מאפשר לגשר בין חקר אוריינויות דיגיטליות לבין המאפיינים הייחודיים של בינה מלאכותית, תוך בחינת הממשק שבין ממדי ידע שונים כגון ידע פונקציונלי וחברתי )איך המערכת עובדת ו כיצד היא משפיעה על המציאות ועל יחסי הכוח בה(. על בסיס הספרות הקיימת, גיבשנו הגדרות לשלושת הממדים של אוריינות המתארות דפוסי ידע ופעולה כלליים שאינם מוגבלים לתחום דעת ספציפי. ההגדרות המלאות שימשו ככלי אנליטי לניתוח המאמרים בסקירה, אך במסגרת מאמר זה אנו מציגים גרסה מצומצמת שלהן: הממד האופרטיבי ) (Operational עוסק בידע ומיומנויות הנדרשים כדי לפעול ולהתנהל ביעילות בתוך תחום דעת מסוים. ממד זה חורג מעבר לידע טכני גרידא וכולל הבנה של "איך הדבר עובד": מושגי יסוד, עקרונות ליבה, מנגנוני פעולה, וכן יכולת ליישם ידע זה לפתרון בעיות במגוון הקשרים. הממד הסוציו - תרבותי ) (Sociocultural מתייחס לידע ומיומנויות כתלויי - הקשר ובלתי נפרדים מהסביבה החברתית שבה הם מתקיימים. הממד עוסק בנורמות, ערכים, ואמונות, ובאופן שבו הם משפיעים על תחום הדעת ומושפעים ממנו. הוא כולל יכולת ליישם ולעצב פרקטיקות כדרכי התנהגות ופעולה המותאמות לסיטואציות חברתיות ולקהי לות שונות. הממד הביקורתי ) (Critical עוסק בשאלות של כוח והשפעה. הוא מתייחס לאינטרסים ומבני כוח המעצבים את הידע והפרקטיקות בתחום הדעת, וליכולת לפעול כדי לאתגר מבנים קיימים או לשנות יחסי כוח. שיטות איתור המאמרים תהליך הסקירה התבסס על המתודולוגיה של בות' ושותפיו ) Booth et al., 2016 (. החיפוש נערך בארבעה מאגרי מידע אקדמיים שנבחרו כדי לספק כיסוי רחב של היבטים חינוכיים, טכנולוגיים וחברתיים: ERIC, ProQuest Education, ACM Digital Library ו- Web of Science . אסטרטגיית החיפוש כללה שימוש בשאילתות המשלבות מונחים מתחום אוריינות הבינה המלאכותית ומונחים מתחום העיצוב הפדגוגי וההוראה. החיפוש הוגבל למאמרים מכתבי עת וכנסים שפיטים שפורסמו בשפה האנגלית עד שנת .2023 החיפוש הראשוני הניב 3,325 רשומות. לאחר ניפוי כפילויות וסינון ראשוני, נותרו 92 מאמרים שנבחנו לעומק על פי קריטריונים מוגדרים. הקריטריונים התמקדו במחקרים אמפיריים או תיאורים של תוכניות לימוד המיועדים לאוכלוסיית ילדים ונוער )גילאי בית ספר(. דגש מרכזי הושם על ת וכניות שמטרתן הוראת אוריינות בינה מלאכותית, תוך החרגת מחקרים העוסקים בשימוש בבניה מלאכותית ככלי עזר ללמידה בתחומים אחרים. בשלב הסופי, שני חוקרים ביצעו הערכת איכות בלתי תלויה למאמרים, בדגש על הבהירות התיאורטית של מסגרות הבינה המלאכותית והשקיפות בעיצוב הפעיל ויות הלימודיות. תהליך זה, שכלל מיזוג של מאמרים המתארים תוכניות לימודים זהות, הוביל לגיבוש קבוצה סופית של 23 פריטים שנכללו בסקירה. ניתוח הנתונים הניתוח בוצע בשלושה שלבים. בשלב הראשון, לצורך זיהוי של מסגרות אוריינות הבינה המלאכותית, נקטנו בניתוח תוכן אינדוקטיבי. תהליך הקידוד התמקד בזיהוי מסגרות מצוטטות ממאמרים קודמים, חילוץ מטרות ויעדי למידה, ואיפיון הקשרי למידה מרכזיים. הניתוח בוצע על ידי שני חוקרי ם בסבבים איטרטיביים של קידוד ובקרה הדדית, והוביל לזיהוי של 17 מסגרות מובחנות. בשלב השני, נבחן ביטויים של שלושת ממדי האוריינות )אופרטיבי, סוציו - תרבותי, ביקורתי( במסגרות שזוהו. שני חוקרים ביצעו ניתוח דדוקטיבי לנתונים שקודדו בשלב הקודם, על בסיס ההגדרות לשלושת הממדים ותוך התאמתן לשדה של אוריינות בינה מלאכותית. לאחר זיהוי של מרכיבים שוני ם במסגרות המתייחסים לשלושת הממדים, כל ממד קודד בכל מסגרת כ: ) 1 ( דומיננטי – מודגש ומופיע במרכיבים רבים, )2 ( משני – מופיע באופן מצומצם, ) (3 נעדר – אינו מופיע כלל. בשלב השלישי, נותחו תוכניות הלימוד עצמן. יחידת הניתוח הוגדרה כ"מפגש לימודי", שהינו שיעור או מפג ש בודד הכולל רצף פעילויות. סך הכל זוהו 91 מפגשים ב - 23 התוכניות. כל מפגש קודד לפי מידת הדומיננטיות של כל ממד בפעילויות שהתלמידים נדרשו לבצע. שני חוקרים קודדו את הנתונים באופן בלתי תלוי, ובדיקת מהימנות בין שופטים הצביעה על 84% הסכמה. אי - הסכמות יושבו בדיון מש ותף בצוות המחקר.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==