ע 15 אסנת אטיאס, ג'ול פראג', אריג' מואסי ושותפיו ) Williams et al., 2023 ( מדגים דומיננטיות סוציו - תרבותית: התלמידים עוסקים בניתוח תופעות חברתיות של "פייק ניוז", כאשר הממד הביקורתי נוכח כמשני בפעילות העוסקת בנזקי ה - .Deepfakes השוואת ממצאים אלו לניתוח המסגרות מעלה כי היישום בפועל נוטה להיות אופרטיבי אף יותר מהמוצהר. בעוד שהמסגרות הציגו שילוב מאוזן יותר של היבטים סוציו - חברתיים, התרגום לפעילויות לימודיות מתמקד באופן רחב בהקניית מיומנויות תפעוליות, ומותיר את ההיבטים החברתיים והביקו רתיים כנלווים או כנעדרים. דיון השלכות לגבי עיצוב תוכניות לימוד ממצאי המחקר מצביעים בבירור כי הבסיס הטכני - אופרטיבי נתפס כרכיב ליבה הכרחי בהגדרת אוריינות בינה מלאכותית. תפיסה זו הינה מתבקשת, שכן הבנה מעמיקה של מנגנוני הפעולה הטכנולוגיים חיונית לא רק לצורך תפעול יעיל של הכלים, אלא גם כתשתית קוגניטיבית להבנת השפעותיה הרחב ות של הטכנולוגיה. חשוב להדגיש כי אין בכוונתנו להמעיט בערכו של הידע האופרטיבי או להציע להחליפו בשיח חברתי. נהפוך הוא, בעידן שבו אלגוריתמים פועלים כ"קופסה שחורה", הבנה אופרטיבית מעמיקה היא תנאי הכרחי לחשיבה ביקורתית, וללא הבסיס הטכני הביקורת עלולה להישאר ברמ ת הסיסמה בלבד. עם זאת, בעוד שקיים קונצנזוס לגבי נחיצות הידע האופרטיבי, ניכר פער משמעותי ביחס לממדים המשלימים: ההיבט הסוציו - תרבותי זוכה לתשומת לב פחותה הן במסגרות התיאורטיות והן ביישום הפדגוגי, ואילו ההיבט הביקורתי לרוב אינו מהווה חלק אינטגרלי מהתפיסה הרווחת. להיררכיה זו עשויות להיות השלכות על עיצוב תוכניות לימוד ועל האפקטיביות שלהן. ניתן לשער כי דחיקתם של ההיבטים הסוציו - תרבותיים והביקורתיים, תוך התמקדות בידע ומיומנויות אופרטיביים, עלולה להגביל את יכולתם של הלומדים לפתח ראייה הוליסטית של הטכנולוגיה. ספרות מחקרי ת מזהירה כי התמקדות פונקציונלית כזו מייצרת "תוכנית לימודים סמויה" המסתירה את מורכבות המערכת ) Mertala, 2020 (, ומונעת מהלומדים להבין כיצד מערכות טכנולוגיות מעצבות את המציאות החברתית שלהם ) Pangrazio & Selwyn, 2018 (. כפי שהוצג במבוא, טכנולוגיות בינה מלאכותית א ינן פועלות בחלל ריק אלא שזורות במרקם החיים האנושי. בידודן מהקשריהן הרחבים עלול להוביל להבנה חלקית, ולהקשות על התלמידים לגשר בין הידע הנרכש בכיתה לבין המציאות המורכבת עמה הם מתמודדים בביומיום , למשל בנוגע לה טיות, מידע כוזב, פרטיות מידע, ופערים דיגיטליים . אנו מציעים כי אינטגרציה הדוקה יותר בין הממדים חיונית לטיפוח אוריינות עמוקה, המעניקה ללומדים לא רק יכולת טכנית, אלא גם סוכנות ) Agency ( להפעיל שיקול דעת ולפעול בתבונה בעולם עתיר טכנולוגיה ) Kafai & Proctor, 2021; Pangrazio & Sefton-Green, 2021 .( דוגמה לעיצוב אינטגרטיבי: מיפוי מחדש של המרחב כדי להמחיש אפשרות אחת ליישום פדגוגי של גישה אינטגרטיבית זו, אנו מציגים רצף פעילויו ת שפותח בקבוצת המחקר שלנו עבור בני נוער מהחברה הערבית ) (Rohana & Mawasi, 2024 ומיועד ליישום בזמן הקרוב . הפעילויות עוסקו ת בטכנולוגיות מיפוי ונפתחו ת בממד הסוציו - תרבותי, דרך דיון בשאלות כגון "מהי זהות העיר שבה אנו חיים?", או "אילו שינויים או התפתחויות הייתם רוצים לראות בסביבה העירונית שלכם?". שלב זה מעגן את הלמידה בהקשר היומיומי ומאפשר בניית משמעות משותפת. מתוך ההקשר האישי, המשתתפים עוברים לממד הביקורתי, שם הם בוחנים כיצד זהות מו צגת בתוך מערכת המיפוי ומהם מגבלותיה הייצוגיות והאפיסטמולוגיות. בירור זה מוביל לממד האופרטיבי, הכולל למידה טכנית על אלגוריתמים, טכנולוגיות מיפוי, ושכבות מידע. חקירה של ממשק המיפוי הטכנולוגי מטפח יכולות אופרטיביות תוך הפניית תשומת לב לאופן שבו המערכת מתעדפת שכבות גיאוגרפיות מסוימות, משמיטה אחרות, ובונה ידע מרחבי. האינטגרציה בין הממדים ניכרת בפע ילות בה המשתתפים יוצרים שכבת נתונים משלהם ומשתמשים בבינה מלאכותית יוצרת לעיצוב מפות חדשות. בפעולה זו, הידע הטכני משמש אותם כדי לתקן ייצוגים חסרים ולהביע את קולם הייחודי . עיצוב זה ממחיש כיצד שילוב הממדים מאפשר למשתתפים לא רק להבין את המבנה האלגוריתמי ולפתח חשיבה ביקורתית כלפיו, אלא להיות מעצבים פעילים המשתמשים בטכנולוגיה באופן ביקורתי ויצירתי בהקשר לחייהם. הפעילות בכללותה מיועדת לקדם הבנה כיצד בינה מלאכותית משולבת בטכנולוגיות שונות )כגון טכנולוגיות מיפוי(, כיצד ניתן לנתח, להסביר, או לפרש נתונים המופקים מכלים טכנולוגיים, וכיצד הטכנולוגיות מייצגות תפיסות עולם או החלטות אנושיות בראי חברתי - תרבותי - היסטורי.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==