ע 27 כלנית ברנס, נעם לפידות - לפלר, אינה בלאו של אימון מקוון באמצעות שיחות בוועידת ווידאו, המדיום מאפשר רמה גבוהה של סינכרוניות ודיבור טבעי והעברת הבעות פנים אפקטיבית, אך מוגבל יותר בהעברת שפת גוף ואין בו מיקום פיסי משותף ) Kock, 2011 (. עם זאת, מחקרים מראים כי מגבלות אלו אינן פוגעות משמעותית באפקטיביות האימון, כאשר המורים מדווחים כי האימון המקוון לא הפחית או פגם בתחושת האמון והכבוד ההדדי בינם לבין המאמן ) .(Matsumura et al., 2019 לאור זאת, המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תרומתו של האימון המקוון כמודל להכשרת מורים בפיתוח מיומנויות למידה חברתית - רגשית, ובמאמר נתמקד בשתי שאלות מחקר מרכזיות: ) 1 ( מהי תרומתו, אם בכלל, של האימון המקוון בהקשר של תהליך הכשרה מקוונת של מורים לפיתוח מיומנויות SEL בעיני המאמנים ובעיני המורים המתאמנים? ומהם הגורמים המקדמים/המעכבים בתהליך?; ) 2 ( האם תרומת אימון לח"ר מקוון מנקודת מבטם של מורים שעברו את האימון לעומת המאמנים, עולה בקנה אחד עם הניבוי של תיאוריית טבעיות המדיה ) (Kock, 2005 כמתואר לעיל? ומהם יתרונות וחסרונות המרחב המקוון בהקשר זה? שילוב זה של בחינת הפרקטיקה האימונית עם התיאוריה עשוי לשפוך אור על האפקטיביות של אימון מקוון בהכשרת מורים ועל התנאים המיטביים ליישומו. שיטת המחקר מחקר זה השתמש בשיטה ה מעורבת ) Mixed Method .( לכל שאל ת מחקר נבנו תמות ותת קטגוריות ייחודיות, שחלקן גובשו באופן דדוקטיבי בהתאם למסגרות התיאורטיות: SEL – מיומנויות חברתיות רגשיות ) Durlak et 8 ,(al.,2011; Osher et al., 2016; Sklad et al., 2012 מיומנויות הליבה של המאמן לפי ה – - ICF International Coaching Federation ) (Birknerova et al., 2022 ותיאוריית טבעיות המדיה MNT – Media Naturalness Theory – MNT; Kock, 2005) .( וחלקן האחר באופן אינדוקטיבי מתוך הנתונים עצמם. במאמר זה נציג את הנתונים של שתי שאלות המחקר בהן התמקדנו כפי שצוין קודם. תרומת האימון האישי המקוון לפיתוח מיומנויות לח"ר הובהרה באמצעות מספר סוגי טריאנגולציה. ראשית, ניכרה טריאנגולציה של קבוצות משתתפים, שהשוותה בין המורים לבין המאמנים והצביעה הן על נקודות דמיון )חיזוק תחושת המסוגלות, מודעות עצמית ושיפור תקשורת( והן על הבדלים בד גשים )המאמנים הדגישו את משאבי האימון, בעוד המורים התמקדו ביישומים בכיתה ובהיבט המקצועי(. שנית, בוצעה טריאנגולציה של שיטות איסוף נתונים, באמצעות הצלבה בין ראיונות, רפלקציות ותצפיות, שאפשרה לבחון את התרומה הנתפסת של האימון הן מתוך עדויות סובייקטיביות והן מתו ך התנהגות בפועל בכיתה. בנוסף, שולבה טריאנגולציה כמותית - איכותנית, כאשר לצד ניתוח התמות האיכותניות נותחו נתונים מספריים של שכיחויות, אחוזים ותרשימי התפלגות. המשתתפים והקשר המחקר המחקר התבצע בעקבות תוכנית פיתוח מקצועי של מורים שכללה תהליך אימון אישי מקוון בשנת הלימודים תשפ"ג. תהליך האימון כלל 15-10 מפגשים שבועיים בני שעה בזום, במסגרתם הוגדרו מטרות אישיות ומקצועיות לכל מתאמן. במחקר השתתפו 19 מורים ומורות 17 : נשים ו 2- גברים, בעלי ותק בהוראה הנע בין 35-5 שנים , בפיזור גיאוגרפי מגוון: אזור המרכז, גוש דן, השרון, אזור ירושלים, אזור הצפון ורמת הגולן ואזור הדרום, מרקעים ותפקידים מגוונים: מחנכים, מורים מקצועיים, סגניות מנהלת ואחרים, המלמדים בבתי ספר ומסגרות חינוכיות מגוונות, לרבות בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, חטיבות עליונות ואף אולפן אחד. וכן, מגזרי פיקוח מגוונים של החינוך הממלכתי, הממלכתי - דתי, החרדי, הערבי והיהודי. כמו כן השתתפו במחקר גם 18 מאמנים ומאמנות : 13 מאמנות ו 5 - מאמנים בעלי ותק של שנה עד 6 שנים שהוכשרו בבית ספר מוסמך ICF ) (International Coach Federation ו הובילו את תוכנית הפיתוח המקצועי שכלל תהליך אימון אישי מקוון של 15-10 פגישות אישיות בזום . המשתתפים גויסו באמצעות פנייה אישית ובשיטת "כדור השלג". כלי המחקר ומהלך המחקר המחקר כלל ארבעה מקורות נתונים: 19 ראיונות מורים, 18 ראיונות מאמנים, 15 רפלקציות מורים ו 9- תצפיות בכיתה. הנתונים נאספו במהלך שנת 2024-2025 ראיונות המורים התמקדו בתפיסת הלמידה החברתית - רגשית (SEL) ובתרומת האימון המקוון לפיתוחה, וראיונות המאמנים התמקדו במשמעות האימון ובהיבטי התקשורת המתווכת טכנולוגית. הרפלקציות , שנאספו באופן מקוון, הציגו תפיסות ויישומים של SEL בתהליך האימון ובהוראה. התצפיות הבלתי מתערבות בחנו את ביטויי SEL בפועל, כגון הקשבה, שאילת שאלות פתוחות וניהול קונפליקטים. יחידת הניתוח הייתה היגד )ולא משתתף(. התבצע ניתוח תמטי ו ניתוח תוכן באמצעות ATLAS.ti , ו לצורך טריאנגולציה נבדקה הלימה בין נתוני המורים למאמנים. יחידת הניתוח הייתה היגד בראיונות , ברפלקציות ובתצפיות. יחידת הניתוח
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==