32 ע ממרחק לחיבור: אימון מורים מקוון, למידה חברתית - רגשית ותיאוריית טבעיות המדיה הלימה עם הניבוי של תיאוריית טבעיות המדיה ויתרונות וחסרונות המרחב המקוון שאלת המחקר השנייה עסקה ב תרומת אימון לח"ר מקוון ביחס ל ניבוי של תיאוריית טבעיות המדיה ) (Kock, 2005 , וכן ביתרונות ןהחסרונות של המרחב המקוון בהקשר זה. שילוב זה של בחינת הפרקטיקה האימונית עם התיאוריה עשוי לשפוך אור על האפקטיביות של אימון מקוון בהכשרת מורים ועל התנאים המיטביים ליישומו. בניתוח הנתונים 628 יחידות ניתוח , מתוכם , N=164 26% מכלל הציטוטים, שויכו לקטגוריית על של חמשת מאפייני MNT ) 115 מאמנים, 49 מורים(. כפי שניתן לראות בתרשים ,2 התמה המרכזית ביותר בקטגוריית העל היבטים ייחודיים למרחב המקוון ) (N=464 הייתה הקטגוריה: היבטים פסיכולוגיים N=224 , שהיוותה 36% מכלל הציטוטים, אחריה היבטים פרקטיים ולוגיסטיים N=142 , שהיוותה 23 % מכלל הציטוטים ויתרונות הזום למאמנים N=98 שהיוותה 16% מהם . התפלגות זו מצביעה על כך שהנתונים שיקפו הן את הקטגוריות התיאורטיות שהוגדרו מראש ) מאפייני (MNT והן תמות אינדוקטיביות שעלו מהשטח ותיארו את חוויית האימון המקוון מנקודות מבט שונות. תרשים 2 . התפלגות כללית של הציטוטים בשאלת מחקר 2 כפי שמוצג בתרשים 2 , עיקר הציטוטים התייחסו לקטגוריית העל: היבטים ייחודיים למרחב המקוון (74% ) אשר כללה שלוש תת קטגוריות: היבטים פסיכולוגיים, היבטים פרקטיים- לוגיסטיים ויתרונות הזום למאמנים . התפלגות זו מצביעה על כך שהמשתתפים הדגישו יותר את תרומתו הייחודית של המדיום המקוון, מעבר למאפיינים שנחזו על־פי תיאוריית MNT . במקביל, גם חמשת מאפייני התיאוריה עצמם באו לידי ביטוי (26%) ובכך מספקים בסיס להשוואה ישירה בין התחזיות התאורטיות לבין חוויותיהם בפועל של המורים והמאמנים. ממצאים אלו ממחישים כי לצד המאפיינים התיאורטיים של MNT נוצר מכלול רחב של התנסויות ייחודיות לאימון המקוון, המהווה נדבך מרכזי בהבנת תרומתו לתהליכי פיתוח אישי ומקצועי. כדי לבחון האם קיימת תלות בין שיוך לקבוצת המשתתפים )מורים לעומת מאמנים( לבין אופן ההתייחסות לשתי קטגוריות העל המרכזיות: מאפייני תיאוריית MNT והיבטים ייחודיים למרחב המקוון : היבטים פסיכולוגיים, היבטים פרקטיים ולוגיסטיים, ויתרונות הזום למאמנים נערך מבחן חי בריבוע. תוצאות המבחן (χ²(3, 598) = 0.34, p = .95) לא סיפקו עדות לקיומה של תלות מובהקת בין סוג המשתתף לבין הקטגוריות שהודגשו. לפיכך, לא נמצאה עדות לכך שקיימים הבדלים בין מורים למאמנים בדפוסי ההתייחסות לקטגוריות המרכזיות, וממצאים אלו מצביעים על כך ששתי הקבוצות חוו את האימון המקוון באופן דומה מבחינת יתרונותי ו, האתגרים הכרוכים בו ויחסי ההתאמה לתיאוריית ( טבעיות המדיה . MNT) בבחינת קטגוריית העל היבטים פסיכולוגיים נמצא כי ההתייחסות לתת הקטגוריות השונות התבססה על פיזור רחב יחסית של משתתפים, ולא על מספר מצומצם של דוברים. ניתן לראות בתרשים 4 כי בקרב המורים (N = 19) בכל אחד מן הקודים המרכזיים התייחסו בין כ־ 30% לכ־ 60% מן המשתתפים, בעוד שבקרב המאמנים (N = 18) כפי שניתן לראות בתרשים 3 שיעור המשתתפים שהתייחסו לקודים נע בין כ־ 20% לכ־ 55% . דפוס זה מצביע על כך
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==