40 ע ממרחק לחיבור: אימון מורים מקוון, למידה חברתית - רגשית ותיאוריית טבעיות המדיה גבוהה בזום , כדברי מאמנת 11 : "זה נותן לי הצצה לחדר שלך"; (3 ) העברת הבעות פנים: המדיום המקוון מאפשר העברה אפקטיבית למרות המגבלות; (4) שפת גוף: למרות המגבלות, המשתתפים פיתחו אסטרטגיות פיצוי; ו-)5( דיבור טבעי: נשמר ברמה גבוהה. ממצאים אלו מציעים כי בהקשר של אימון SEL , המגבלות המסורתיות עשויות להפוך ליתרונות. ממצאי המחקר מצביעים על תרומות משמעותיות של האימון האישי המקוון: אישיות, מקצועיות וביחסי האימון , לצד יתרונות ייחודיים של המרחב הדיגיטלי. במקביל עלו גם אתגרים , ובהם מגבלות בהעברת שפת גוף ובקצב השיח. שילוב הקולות החיוביים והביקורתיים מציג תמונה מורכבת ואותנטית של תהליכי האימון. מבחינת תיאוריית טבעיות המדיה (MNT) עולה הצורך להרחיב או להתאים את מרכיביה: חלקם נתמכים, אחרים מוגבלים, ובמקביל מתגלים יתרונות חדשים שלא נכללו בתיאוריה. ממצא זה תומך בהרחבתה לתפיסה עדכנית של טבעיות מקוונת , הכוללת ממדים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. התרומה התיאורטית הראשונה של המחקר היא בחינת למידה חברתית - רגשית , לח"ר (Williamson, 2021) בהקשר חדש: אימון אישי מקוון כמודל לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות של מורים. המחקר מרחיב את ההבנה של הבסיס התיאורטי של SEL ושל תהליכי אימון מקוון, ומאיר את ביטוייהם במיומנויות הנדרשות מאנשי חינוך במרחבי למידה שונים (Durlak et al., 2011; Osher et al., 2016; Sklad et al., 2012; Yang, 2021). תרומה תיאורטית נוספת נוגעת להרחבת הידע בתחום ההכשרה המקוונת, ובחינת תיאוריית טבעיות המדיה (Kock, 2005) בהקשר של פיתוח מקצועי של מורים. המחקר בוחן את הפער בין ניבוי התיאוריה , לפיו תקשורת מקוונת פחות יעילה מתקשרות פנים - אל - פנים (Blau et al., 2017; Kock, 2005) לבין ממצאים אמפיריים המראים כי אימון מקוון יעיל באותה מידה ואף יותר (Matsumura et al., 2019). מבחינה יישומית , למחקר השלכות משמעותיות על תחומי הכשרת המורים והתפתחותם המקצועית. זיהוי תרומת האימון האישי המקוון לפיתוח SEL של מורים עשוי לתמוך בבניית תו כניות פיתוח מקצועי המשלבות מרכיבי אימון, תוך חיזוק תפיסות ופרקטיקות SEL של אנשי חינוך ויישומן בכיתה. בנוסף, אימון כזה עשוי לתרום לפיתוח מיומנויות רגשיות־חברתיות של תלמידים באמצעות דוגמה אישית. המחקר הנוכחי מהווה מחקר חלוץ בהקשר זה ומרחיב את הידע על תהליכי אימון בהכשרה ובהתפתחות מקצועית של מורים ואנשי חינוך. מקורות Birknerová, Z., Miško, D., & Zbihlejová, L ) . .(2023 Determining the core competencies of a coach: Design and validation of a new methodology. Behavioral Sciences, 13(1), Article 18. https://doi.org/10.3390/bs13010018 Blau, I., Weiser, O., & Eshet-Alkalai, Y. (2017). How do medium naturalness and personality traits shape academic achievement and perceived learning? An experimental study of face-to-face and synchronous e-learning. Research in Learning Technology, 25. http://dx.doi.org/10.25304/rlt.v25.1974 Durlak, J. A., Weissberg, R. P., Dymnicki, A. B., Taylor, R. D., & Schellinger, K. B. (2011). The impact of enhancing students' social and emotional learning: A meta‐analysis of school‐based universal interventions. Child Development, 82(1), 405-432. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.2010.01564.x Galazka, A., & Jarosz, J. (2019). Life coaching as a remedy in building teachers' psychological resilience and well-being. EDULEARN19 Proceedings, 2327-2336. https://doi.org/10.21125/edulearn.2019.0632 Gorghiu, G., Bîzoi, M., & Santi, E. A. (2022). Exploring students' perception concerning educational coaching: Premises for the design and implementation of an online coaching platform in academia. Postmodern Openings, 13(4), 142-157. https://doi.org/10.18662/po/13.4/511 Jennings, P. A., & Greenberg, M. T. (2009). The prosocial classroom: Teacher social and emotional competence in relation to student and classroom outcomes. Review of Educational Research, 79(1), 491-525. https://doi.org/10.3102/0034654308325693 Knight, J. (2019). Instructional coaching for implementing visible learning: A model for translating research into practice. Education Sciences, 9(2), 101. https://doi.org/10.3390/educsci9020101
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==