46 ע הבינה המלאכותית כבר כאן – אבל היכן הסגל האקדמי? המודל הכולל הסביר 48.7% מהשונות בתחושת האיום כלפי בינה מלאכותית, ומעיד על הסבר חזק ומבוסס תיאורטית. הגיל נמצא כמנבא שלילי מובהק )מבוגרים חשים פחות מאוימים(, ואילו ותק רב יותר נמצא כקשור לתחושת איום גבוהה יותר. שימוש בהוראה בבינה מלאכותית נמצא כגורם מפחית א יום, וכן רמת ביטחון גבוהה בהערכת הלמידה תרמה להפחתת תחושת האיום. בשלב האחרון, האמון בבינה מלאכותית נמצא כמנבא המרכזי לתחושת איום נמוכה, עם השפעת אינטראקציה קלה בין אמון למגדר – כך שהקשר בין אמון נמוך לאיום גבוה היה חזק מעט יותר בקרב גברים. הממצאים מדגישים כי גורמים פסיכולוגיים – בעיקר אמון וביטחון מקצועי – חשובים יותר ממשתני רקע בהסברת תחושת האיום, ומעידים על הצורך בתמיכה מוסדית ובהכשרה רגשית לצד אימוץ טכנולוגי. הבדלים בין מוסדות בוצעה סדרת מבחני חי - בריבוע ) Chi-Square ( לבדיקת הקשרים בין סוג המוסד )אוניברסיטה לעומת מכללה(, שילוב בינה מלאכותית בהוראה ובמחקר, ושינויים בדרכי ההערכה בעקבות שימוש הסטודנטים ב - AI . התוצאות הצביעו על מספר קשרים מובהקים: נמצא קשר מובהק בין סוג המוסד לבין שילוב בינה מלאכותית בהוראה ) p = .000 ( וכן בין סוג המוסד לבין שינויי הערכה הנובעים משימוש הסטודנטים ב - AI (p = .009) , כאשר במכללות נצפו רמות גבוהות יותר של אימוץ טכנולוגיות AI והתאמות פדגוגיות לעומת האוניברסיטאות. לא נמצא קשר מובהק בין סוג המוסד לבין שימוש ב - AI במחקר ) p = .430 (. ממצאים אלה מצביעים על כך שההקשר המוסדי ורמת השילוב של בינה מלאכותית בהוראה ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב פרקטיקות המחקר וההערכה במוסדות האקדמיים. ממצאים איכותניים התשובות לשאלות הפתוחות נותחו בניתוח תמטי. הניתוח העלה חמישה נושאים מרכזיים , שמוצגים כאן בקצרה: שימוש בהוראה : כ - 56% מהמשתתפים תיארו שימוש ב - AI להכנת מצגות, ניסוח מטלות ובניית מערכי שיעור. חלקם אף לימדו את הסטודנטים שימוש ביקורתי בטכנולוגיה. שימוש במחקר : 75% דיווחו על שימוש באיתור מקורות, עריכה לשונית וכתיבת קוד. מרצים הדגישו את הצורך בבקרה אנושית. התאמות בהערכה : נ מצא כי תחום ההערכה הוא השנוי במחלוקת ביותר. חלק מהמרצים/ות מיישמים/ות שינויים משמעותיים, כולל מעבר למבחנים בפיקוח, דגש על מצגות בעל פה ועיצוב מטלות הדורשות פרשנות מקורית ויצירתיות. מרצים/ות אחרים נמנעים מלעשות שינויים, תוך ציון אילוצים מוסדיים, הקשרים של תחומי הדעת או ביטחון נמוך באמצעי ההגנה הקיימים. "הדאגה העיקרית היא שסט ודנטים יאבדו את היכולת לחשוב באופן עצמאי" שיתף אחד המשתתפים במחקר. עמדות רגשיות : ניכר שילוב של התלהבות וזהירות: בין תחושת הזדמנות להתחדשות לבין חשש מאובדן שליטה. חדשנות פדגוגית : מרצים יזמו דיונים אתיים, שילוב רפלקציה אישית במשימות, ודרישה לחשיפת השימוש ב - AI . דיון הממצאים מצביעים על כך שהעמדות כלפי בינה מלאכותית בקרב סגל אקדמי בישראל קשורות בראש ובראשונה ל גורמים פסיכולוגיים, ובעיקר ל רמת האמון בטכנולוגיה ותחושת המסוגלות להעריך למידה אמיתית. השימוש האישי ב- AI , במיוחד בהוראה, נמצא כגורם מגן מפני תחושת איום, ככל הנראה משום שההתנסות המעשית מאפשרת למרצים להבין את יתרונות הכלים לצד מגבלותיהם. הסבר נוסף יכול להיות הקשר שנמצא במחקר שנערך לאחרונה בין רמת האמון בבינה המלאכותית לתחושת הרווחה הנפשית של המשתמשים בה ) , .(Montag & Elhai, 2025 לומר אמון בבינה מלאכותית אינו רק מצב קוגנ יטיבי של קבלה טכנולוגית, אלא גם משתנה רגשי המגביר תחושת שליטה, ביטחון ויכולת הסתגלות לסביבה טכנולוגית משתנה. ממצא מעניין שעלה מן המחקר הצביע על תפקיד חשוב למדיניות מוסדית: במכללות נמצא שילוב גבוה יותר של בינה מלאכותית בהוראה וכן שינויי הערכה משמעותיים יותר לעומת אוניברסיטאות . הבדל זה נובע, כפי הנראה, מ פתיחות רבה יותר במכללות לשילוב חדשנות וכן מתוך כך שבמכללות , לעומת אוניברסיטאות, משאבים רבים יותר מוקדשים להוראה לעומת מחקר ) (Shaked, 2021 . ב אוניברסיטאות הדגש על מחקר ועל שמירה על סטנדרטים מסורתיים עשוי לעכב אימוץ של טכנולוגיות חדשות לצו רכי הוראה . ממצא בולט נוסף הוא תרומתו של האמון כגורם מרכזי בתחושת האיום. אמון גבוה בבינה מלאכותית מאפשר הסתמכות מושכלת ואינו מבטל את הצורך בביקורת אנושית ) (Montag et al., 2024 , אלא תומך ב"אמון מותאם",
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==