Chais_2026

72 ע 'כמו חבר שיודע הכו ל': החוויה הרגשית של סטודנטים בקריאה אקדמית בעזרת צ'אטבוטים דיון וסיכום מטרת מחקר הגישוש הנוכחי הייתה לבחון כיצד סטודנטים בחינוך הגבוה מתארים את החוויה הרגשית שלהם בעת שימוש בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת לצורך ביצוע משימה אקדמית של קריאה וסיכום מאמר — תהליך הידוע כמפעיל רגשות המשפיעים במישרין על מוטיבציה, אסטרטגיות למידה וביצועים ) Yin, Goh, & Hu, 2024; Zhan & Yan, 2025 (. המתודולוגיה האיכותנית אפשרה להבין את המנגנונים הרגשיים העומדים בבסיס ההתנסות, ולא רק לזהות את הופעתם, ובכך להרחיב את העדויות הקיימות בספרות: אף שהיא עשירה במחקרים כמותיים, היא עדיין דלה בבחינה מעמיקה של חוויית ה"כיצד" וה"למה" של סטודנטים בזמן אינטראקציה עם צ'אטבוטים בלמידה אקדמית ) Blahopoulou & Ortiz-Bonnin, 2025; Das & J, n.d.; Schei et al., 2024 .( הממצאים הראשוניים מצביעים על דואליות רגשית משמעותית: רגשות חיוביים של הקלה, רוגע, ביטחון ותחושת חיסכון בזמן, לצד רגשות שליליים כגון תסכול, בלבול וחוסר אמון. רגשות חיוביים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי הספרות המראים כי Gen-AI עשוי להפחית חרדה לימודית, להגביר נגישות ולאפשר סביבת התנסות לא־שיפוטית ) Blahopoulou & Ortiz-Bonnin, 2025; Hasanein, 2025 (. במקביל, תחושות של תסכול ואי־אמון תואמות את הדיווחים על טעויות, “המצאות” ואי־יציבות בתגובות של צ'אטבוטים ) Baek et al., 2024; Das & J.V., 2024 (, כפי שמשתקף גם במחקר הכמ ותי. ממצאים אלו מדגישים כי החוויה הרגשית בעת שימוש בצ' אטבוטים בלמידה אקדמית מורכבת ורב - שכבתית, וכוללת שילוב של הקלה וביטחון לצד רגעים של ספק וחוסר יציבות. בתמה השנייה מצאנו עדויות לרגשות הקשורים לפגיעה ביצירתיות, בחשיבה עצמאית ואף בחשיבה ביקורתית. חששות אלה עולים גם בספרות המצביעה על עומס קוגניטיבי, ירידה בעיבוד עמוק ותלות בטכנולוגיה ) Baek et al., 2024; Schei et al., 2024 (. עם זאת, ממצא מפתיע שמרחיב את הספרות הוא העובדה שסטודנטים מסוימים חוו דווקא העצמה יצירתית בעת שימוש בצ'אטבוט – התאמה מלאה לטענות כי Gen-AI בלמידה שיתופית יכול לשפר חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות ) Chen et al., 2025 (. התובנה העיקרית העולה היא שהתוצאה תלויה בכוונת המשתמש: כאשר הכלי משמש לקיצור תה ליכים חלה פגיעה בחשיבה; אך כאשר הוא משמש להשראה ולסיעור מוחות מתקבלת הרחבת אופקים. מכאן שהטכנולוגיה אינה "טובה" או "רעה", אלא מפעילה מנגנונים קוגניטיביים שונים בהתאם להקשר. התמה השלישית, העוסקת בהשוואה בין אינטראקציה אנושית לבין אינטראקציה עם צ' אטבוט, חושפת דפוס רגשי מובהק שעלה מדיווחי הסטודנטים. מצד אחד, המשתתפים תיארו את הצ' אטבוט כמרחב נגיש ובטוח יותר לשאילת שאלות, כמעין "גשר רגשי" המסייע להתגבר על בושה, חשש משיפוט או תחושה של פגיעה בזמן של אחרים. תיאורים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים המצביעים על כך ש - Gen-AI עשוי לאפשר מרחב פחות מאיים ללומדים ) Hasanein, 2025; Blahopoulou & Ortiz-Bonnin, 2025 (. מצד שני, המרצים והחברים לכיתה עדיין תוארו כמקור אמין ומדויק יותר, גם כאשר הפנייה אל יהם מעוררת מבוכה, דפוס שמשתקף גם בספרות העוסקת באמון מורכב ואי־ יציבות בתפיסות כלפי Gen-AI (Baek et al., 2024; Zhan & Yan, 2025) . בריאיונות שנערכו במחקר זה עולה אפוא חלוקה תפקודית ברורה: הצ' אטבוט נתפס כמקור לתמיכה רגשית ונגישות, בעוד שהאינטראקציה האנושית ממשיכה לשמש כמוקד של סמכות, אמינות ואימות אקדמי. בסך הכול, הממצאים מתיישבים עם גוף הידע המצביע על כך שרגשות הם מנגנון מרכזי בלמידה אקדמית, אך הם גם מרחיבים אותו באמצעות חשיפת הדינמיקה הרגשית הספציפית לטכנולוגיות Gen-AI : מעבר מהקלה לתסכול, תלות המתפתחת לצד השראה, ופיצול תפקידי התמיכה בין אנושי למכונה. ההשוואה בין הכלים מדגישה כי חוויית הלמידה עם צ' אטבוטים מושפעת ממאפיינים דוגמת רמת המקצועיות והמבנה של המידע, מידת הנגישות והאכפתיות התקשורתית, ותחושת מוכרות וקלות בשלב הראשוני של השימוש. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהאימוץ הרגשי של צ' אטבוטים אינו פחות משמעותי מ האימוץ התפקודי שלהם, שכן רגשות חיוביים כגון הקלה וביטחון נמצאו כמגבירים מעורבות ומוטיבציה ) Zhan & Yan, 2025; Yin et al., 2024 (, מה שמדגיש את תפקידם של הצ' אטבוטים כמרחב לא שיפוטי עבור סטודנטים המתמודדים עם בושה וחסמים חברתיים. עם זאת, הסיכון לתלות, ירידה ביצירתיות והפחתה במאמץ קוגניטיבי ) Baek et al., 2024; Schei et al., 2024 ( מחייב פיתוח פעילויות המעודדות אימות מידע וחשיבה ביקורתית, לצד תכנון מעבר מושכל בין הסתמכות על הצ' אטבוט לבין טיפוח מיומנויות אנושיות. הממצאים מצביעים גם על תפקידו של הצ' אטבוט כמעין “ארגז חול רגשי־קוגניטיבי” – מרחב שבו הסטודנט יכול לשאול, לטעות ולחדד שאלות ללא לחץ חברתי – מודל בעל פוטנציאל פדגוגי, שבו שימוש ראשוני בצ' אטבוט מסייע ליצירת הבנה בסיסי ת ולאחר מכן מאפשר מעבר למרצים או עמיתים לקבלת משוב מעמיק, באופן שעשוי להפחית חרדה לימודית ) Hasanein, 2025 (. לצד זאת, ובשל הדאגות המרכזיות שהועלו בספרות לגבי פרטיות, הטיית מודלים והפקת נתונים רגשיים ) Salloum et al., 2025; Das & J.V., 2024 (, נדרש להבטיח שקיפות, בקרת איכות והנחיות אתיות ברורות לשימוש ב - Gen-AI בלמידה אקדמית, ותפקיד המרצים הופך כפול: הן ללמד עבודה ביקורתית עם הכלי והן לסייע בהתמודדות עם עומסים רגשיים הנובעים משימוש לא מושכל.

RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==