12435 הלכה ושריעה, מדע וטכנולוגיה: למדנות, תרבות ודת במזרח התיכון
12435 הלכה ושריעה, מדע וטכנולוגיה: למדנות, תרבות ודת במזרח התיכון1
3 נקודות זכות
שיוך: תואר שני / היסטוריה / היסטוריה של המזרח-התיכון בעת החדשה
שיוך נוסף: תואר שני / היסטוריה / היסטוריה רב תרבותית
תנאי קבלה: קבלה לתכנית תואר שני בהיסטוריה.
פיתוח הקורס: ד"ר קרן אבו הרשקוביץ
מדוע התנגד הרמב"ם לאסטרולוגיה ומדוע הסכים אל-בירוני לכתוב איגרת בנושא? כיצד השתלבו רעיונות מדעיים עם הכתוב בקוראן? כיצד התמודדו מלומדים במרחב האסלאמי עם פרקטיקות מדעיות ועם ידע מדעי שהגיע ממחוזות אחרים? אלו תופעות עוררו עניין מחקרי מיוחד במרחב זה בימי הביניים ובראשית העת החדשה? וגם, כיצד לומדים כיום אסטרופיזיקה באמירויות המפרץ?
שאלות אלה ודומות להן עומדות בלבו של קורס זה. מטרת הקורס היא לפתוח צוהר לחוויות הידע המדעי של מלומדים – מוסלמים, יהודים ונוצרים – שפעלו במרחב שבו שלט האסלאם בימי הביניים ובראשית העת החדשה, ולהיסטוריה של הקהילות שבקרבן פעלו המדענים הללו; כמו כן ידון הקורס גם בסוגיית מעמדו של המדע במרחב האסלאמי במאה ה-21.
הנחת היסוד של הקורס היא שחקירת עולם הטבע נעשית תמיד במסגרת של הקשרים היסטוריים מסוימים, תלויי מרחב וזמן. כך, איתור תגליות ופירושן, וניסוח של תיאוריות ורעיונות חדשים, מושפעים ואפילו מתבססים על הנחות מוצא ועל תפיסות ואמונות הנוגעות למוסר, לכלכלה, לפוליטיקה ולדת. זאת ועוד, המאמץ להבין את עולם הטבע משרת אינטרסים מגוונים של אנשים וחברות ולכן מתחים, ויכוחים ואף איבות אישיות גם הם חלק מעולמם של מלומדים; לא פעם השפיעו מתחים אלה על תפיסות עולמם של המלומדים ועל מחקריהם המדעיים. הדבר מתחדד עוד במרחב שבו השתייכו מלומדים לקהילות דתיות שונות, ניהלו דיאלוגים שחצו גבולות דתיים, ונדרשו להצדיק את עמדתם בפני עמיתיהם, וגם בפני פטרוניהם, בני דת אחרת. כך למשל נוכל למצוא טרמינולוגיה הלקוחה מהתיאולוגיה ומן ההלכה המוסלמית בחיבורים של מלומדים יהודים או לאתר מונחים פילוסופיים שחצו גבולות דתיים ולשוניים; נראה גם כיצד טיפלו רופאים נוצרים בחולים מוסלמים ואסטרולוג יהודי הכין הורוסקופ עבור ח'ליפה מוסלמי.
באמצעות עיון במקורות היסטוריים מגוונים נראה כי הדיון המדעי חושף את ההקשרים ההיסטוריים במסגרתם פעלו המלומדים בני הדתות השונות במרחב המוסלמי. מוסלמים, יהודים, נוצרים וגם עובדי כוכבים ומזלות עסקו בתחומים מגוונים של ידע – מאסטרונומיה ועד מוזיקה, מרפואה ועד אסטרולוגיה ופתרון חלומות – ואלה יעמדו במרכז הדיון בקורס.
כל מפגש יוקדש לתחום ידע או למרחב גיאוגרפי מסוים.
נ ושאים מרכזיים
-
נרטיבים של הופעת הידע בעולם – ידע במדע לעומת ידע בהתגלות
-
מוסלמי, יהודי, נוצרי ועובד מזלות וכוכבים נכנסו לחצר הח'ליפה – תקופת התרגומים
-
"אח, לו רק הייתי יהודי או נוצרי, ודאי שהייתי רופא מצליח!" – רפואה בתקופה האמצעית
-
פילוסופיה ופרשנות כתבי הקודש – המקרה של הרמב"ם ומורה נבוכים
-
השכלת נשים יהודיות, נוצריות ומוסלמיות
-
אסטרונומיה בשירות הדת, גיאוגרפיה בשירות המדינה
-
רפואה באימפריה העות'מאנית – כל מה שאירופאים עושים, אנחנו עושים יותר טוב!
-
"טכנולוגיה מעניינת, אבל האם אתם יודעים להיעלם ולהופיע במקום אחר?" – מדע וטכנולוגיה במצרים ובהודו בראשית העת המודרנית
-
מדעים בעולם האסלאם במאה ה-21 – ביקורת והערכה
חומרי הלימוד
מקראות מחקרים ומקורות.
דרישות הקורס
מטלה (ביקורת ספר / מאמר 20%), מטלה (דיון 10%), מטלת רשות (הצגת נושא 10%) ורפרט מסכם (70-60%).
יש להגיש את הרפרט המסכם עד חודשיים מיום סיום הסמסטר.
הסטודנטים נדרשים לנוכחות בכל המפגשים ולהשתתפות פעילה במהלך הקורס.
1אפשר לכתוב בקורס עבודה סמינריונית (לאחר סיום הקורס בהצלחה). העבודה מזכה ב-2 נ"ז (הנוספות לנ"ז של הקורס).
בעבר נקרא הקורס ידע מדעי בעולם המוסלמי.
2 הלימוד בכיתה כפוף למספר הנרשמים. במקרים בהם מספר הנרשמים נמוך, הקורס יתקיים באופן מקוון בלבד.