12442 מתל-חי עד דיר א-זור: התגבשות תפיסת הביטחון של ישראל

12442 מתל-חי עד דיר א-זור: התגבשות תפיסת הביטחון של ישראל‏

3 נקודות זכות

שיוך: תואר שני / היסטוריה / היסטוריה של עם ישראל

שיוך נוסף: תואר שני / היסטוריה / היסטוריה של המזרח-התיכון בעת החדשה

תנאי קבלה: קבלה לתכנית לתואר שני בהיסטוריה.

פיתוח הקורס: ד"ר ענת שטרן

הקורס עוסק בהתגבשות תפיסת הביטחון הישראלית משורשיה בראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו. שאלות בענייני ביטחון העסיקו את המתיישבים הציונים בארץ ישראל מראשית התיישבותם בארץ-ישראל: מי הוא האויב? כיצד יש להגן? האם ובאיזו מידה יש לתקוף? הקמתה של מדינת ישראל וביסוס הריבונות הרחיבו את מנעד האתגרים והשאלות בתחומי הביטחון. האם על ישראל לפעול לבדה? מהו מערך הכוחות האסטרטגי? האם ניתן להכריע את האויב? מהן מגבלות הכוח? באיזו מידה יש לפנות לאמצעים מדיניים ואחרים על מנת לשמר את בטחונה של המדינה?. באמצעות עיון היסטורי וביקורתי הקורס בוחן את יסודות תפיסת הביטחון ומסיק מסקנות לגבי התרבות האסטרטגית בישראל.

נושאים מרכזיים

• מושגי יסוד בביטחון לאומי ואסטרטגיה; רכיבי תפיסת הביטחון הישראלית; חשיבה ציונית על ביטחון ולידתה של תרבות אסטרטגית ביישוב

• מפנה הריבונות – בין ביטחון שוטף להיערכות לסיבוב השני

• מלחמת שש השנים – 1967-1973: מכת מנע מקדימה, מגננת ההתשה ומבחנה העליון של תפיסת הביטחון

• הלחימה בטרור הארגונים הפלסטיניים בארץ ובחו"ל – חזרת מלחמות הגבול או לידתן של המלחמות החדשות?

• ממלחמת לבנון השניה לצוק איתן – מבצעי ייצוב ושאלת יעילות התמרון

• ישראל, הגרעין ושאלת ההכרעה

• צבא חברה ומשפט – השפעת הממשק בין המימד האזרחי לצבאי על סוגיות ביטחון

חומרי הלימוד

מקראות מחקרים ומקורות.

נוכחות והשתתפות

הסטודנטים נדרשים לנוכחות בכל המפגשים ולהשתתפות פעילה במהלך הקורס.

דרישות הקורס הן: מטלה כתובה (‏25%‎)‏, מטלת מדיה (‏15%‎)‏ ובחינת בית (‏60%‎)‏.

יש להגיש את בחינת הבית עד שבוע מיום פרסום הבחינה.

לאחר סיום קורס זה בהצלחה אפשר לכתוב בו עבודה סמינריונית. העבודה מזכה ב-2 נקודות זכות (‏הנוספות לנקודות הזכות של הקורס‎)‏.