40 הלימודים שחררו אותי מעמדת הנחיתות שהייתי אמור למלא. הם אפשרו לי לעמוד בשורה אחת עם כולם; לא כנציג של מאבק, אלא כאדם שקיבל הזדמנות — והצליח. זו החירות האמיתית בעיניי: לא להימדד לפי עמדת המוצא שלי, אלא לפי הדרך שעשיתי. לא להיות מקרה יוצא דופן, אלא הוכחה חיה לכך שאם מקבלים הזדמנות אמיתית, אפשר להגיע לכל מקום. על כך נלחמתי. לא כדי לקבל הנחות — אלא בדיוק להפך. לא חיפשתי קיצורי דרך, לא ביקשתי הקלות. ידעתי שאם אני רוצה לעמוד באמת עם כולם, אני חייב לדרוש מעצמי אפילו יותר. לא כי מישהו ציפה לזה ממני, אלא כי אני ציפיתי מעצמי. הייתי זקוק רק להזדמנות אחת אמיתית. המסע הזה, כולו, היה ההזדמנות שלי להוכיח, קודם כל לעצמי, שאני ראוי, שאני מסוגל, ושאני לא זקוק לטובות. רק להזדמנות אחת אמיתית. .20 היום אני נשוי ואב לשלושה ילדים. בתי הבכורה כבר בת כמעט שני עשורים אני מחנך, וכיום מנהל כפר ילדים בעמותת מל"י בכפר הירוק. אני מלווה ילדים ונערים שמתמודדים עם אתגרים לא פשוטים, וזוכה לתת להם משהו שהיה לי בעצמי: אמונה. אמונה בדרך, בחיים ובעצמם. תמיד ראיתי את עצמי לא רק אדם פרטי אלא מישהו שמייצג. מייצג את העדה שממנה באתי, את הדרך שעשיתי, ואת הדור הבא שאני מלווה. אני מאמין והאמנתי תמיד, גם כילד, שקשיים הם בעיה זמנית. זה גם המסר שלי לילדים שאני מלווה היום: תבחרו להצליח, כדי שהקיים לא יהפוך למציאות קבועה. שעלה לארץ והאמין שאפשר. 14־ והיום, כשאני עומד כאן עם תואר שני, אני יודע: זה לא רק שלי. זה של הילד בן ה תודה על הזכות. תודה על הדרך ועל אקדמיה נגישה, הנותנת הזדמנות לכולם. ובעיקר תודה על האפשרות לבחור.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==