41 אליז עיסא — בוגרת תואר ראשון במדעי החברה והרוח , והיום אני עומדת כאן נרגשת ונפעמת לשאת 30 שמי אליז עיסא, בת דברים בשם הבוגרים והבוגרות בטקס כה משמעותי. זהו הרבה מעבר לקבלת תעודה — זו הוכחה חיה לכך שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. זהו רגע של סגירת מעגל — נקודת שיא במסע חיים מלא אתגרים והתמדה זהו סמל למסע אישי של אמונה, התמודדות וניצחון. הוכחה לכך שאין דבר העומד בפני הרצון, ושגם תקרות זכוכית ניתנות לניפוץ, אם רק נאמין בעצמנו. נולדתי בלבנון למשפחה נוצרית מסורתית, הגעתי לישראל עם משפחתי בגיל חמש וחצי, בת להורי יוצאי צד"ל (צבא במאי, ימלאו עשרים וחמש שנים לנסיגת צה"ל מלבנון. 24־ דרום לבנון). השבוע, ב כילדה הגעתי למקום חדש, ללא משפחה מורחבת, עם שפה זרה ותחושת זרות. שנותיי הראשונות במערכת החינוך היו קשות — חוויתי קשיים בלמידה ובשילוב חברתי, ולמרות הרצון, לא הצלחתי לעמוד בקצב. בכיתה ד אובחנתי עם לקות למידה והפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה. ובכיתה ה שולבתי כבר בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, המעבר לכיתת חינוך מיוחד היווה עבורי נקודת מפנה משמעותית — לראשונה הרגשתי שרואים אותי, שמבינים אותי, שיש לי סיכוי. בזכות מורות, מחנכות ודמויות מפתח שפגשתי במסע הלימודי שלי, צברתי כלים, ביטחון עצמי ואמונה ביכולת שלי להצליח. הם אלו שהאמינו בי ונתנו לי כלים ראשוניים להבין איך ללמוד, איך להאמין בעצמי. המסע לא היה פשוט — אבל כל מחנכת, כל איש צוות לאורך הדרך — היה כמו אבן דרך קטנה במסע הזה. את התיכון סיימתי עם מספר יחידות בגרות מצומצם. לאחר השירות הלאומי, השלמתי בגרויות, אך לא הכול הלך חלק. לבסוף, בחרתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שהייתה בעיניי המקום היחיד שיכול להנגיש לי השכלה גבוהה, בהתאם לקצב ולצורך האישי שלי. עברתי דרך לא פשוטה — ניסיתי תחילה תחום אחד, פרשתי, חזרתי שוב פעם לאוניברסיטה — אך הפעם בחרתי ללכת עם זה עד הסוף, את דרכי בלימודי התואר התחלתי במרכז לימוד בעכו, לאחר מכן המשכתי ללמוד באוניברסיטה בצורה מקוונת עם מנחים יוצאים מן הכלל שכל אחד מהם תרם לי והעשיר אותי. תקופת לימודיי זו הייתה מעשירה מאוד, למדתי ונהניתי מכל קורס וקורס, מכל פיסת מידע חדשה ובגלל הלקות שלי החלטתי מהתחלה להשקיע ולכן בכל סוף שבוע הייתי יושבת וחוזרת על החומר הנלמד ועל ההקלטות של אותו שבוע, השקעתי שעות על גבי שעות בלמידה ובחזרה על החומר הנלמד, תקופה זו הייתה מספקת מאוד ומעשירה אך גם לא קלה, היו בה המון קשיים, עליות וירידות וגם כישלונות ומועדי ב באנגלית ובכל זאת לא ויתרתי. היו המון רגעים שרציתי באמת לוותר כי היה כבר מאוד קשה גם בלימודים וגם בחיי האישיים. במהלך לימודי האקדמיים התמודדתי עם המחלה ואובדן של אחי הבכור שהיה הראשון שתמך בלימודיי באקדמיה ועודד אותי ללכת ללמוד ולהצליח אז מכאן אני רוצה גם להודות לו. צילום: איציק בירן
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==