30 בשלב מאוחר יותר, העבודה בסטודיו נבעה מתוך שיטוט וירטואלי במרחב הדימויים שצילמנו, והכנסתם לבינה המלאכותית כחלק מתהליך יצירה מחודש. השיטוט הפיזי בתוך המבנה והשיטוט הדיגיטלי בתוך הדימויים אפשרו לנו להעמיק אל תוך ״קרביו״ התודעתיים של המבנה ולתוך תהליכי העבודה שלנו מולו. תהליכי העבודה האלו – שהיו די אינטואיטיביים – עזרו לנו לתת ביטוי חומרי למבוכיות הזו דרך הפעולות הפיזיות סביב התצלומים: גזירה, קריעה, הדבקה, מסגור, חיבור והרכבה, הצבה, הערמה, דחיסת חלקי פריימים או שזירתם יחד ואז השלב הבא של צילומם מחדש. לעומת זאת, הווידיאו הציע דרך חדשה לחלוטין לשיטוט שהתאפשר בזכות הבינה המלאכותית. יצרנו מעבר מדומיין מחלל AI־ באמצעות ה לחלל באופן שאינו מהדהד את המציאות. כך הפך השיטוט בווידיאו למעין מסע דמיוני שבו הצופה מונחה על ידי התבוננות ותחושת גילוי מחדש, תוך שהוא נע בין חללים שנולדו מתוך מנגנון דיגיטלי מופשט. אנא פרטו איך נעשה הדיאלוג עם הבינה המלאכותית. איך השיחה עם המכונה "בלבלה" (במובן של הרחבת אפשרויות התפיסה וההבנה) אתכם ואתם אותה. היכולת של הבינה המלאכותית לייצר חללים ודימויים שאינם קיימים במציאות עוררה אצלנו סקרנות והציבה אותנו בתוך מרחב יצירתי חדש. השיטוט הדיגיטלי בתוך החללים שהבינה המלאכותית יצרה לעיתים בלבל אותנו, ולעיתים גם אותה, אך באותו הזמן הרחיב את תפיסתנו על מהות האמנות והיצירה והשפיע על התהליך הפיזי של העבודה בסטודיו. הדיאלוג עם הבינה המלאכותית היה עבורנו לא רק כלי, אלא גם שדה של חקירה שבו עלו שאלות הקשורות ליחסי הכוחות שבין היוצרים לבין הפלטפורמה היוצרת, ביננו , נפתחו AI־ לבינה. דרך האינטראקציה עם ה בפנינו אופקים חדשים למדיום הצילום ולדרכי ההתבוננות שלנו עצמנו, באמצעותו. השיחה עם המכונה התבססה על הזנה של תצלומים שצילמנו במבנה לתוך האלגוריתם, אשר מצידו למד אותם ויצר עבורנו אפשרויות ויזואליות חדשות למידות המדויקות של הנישות שאותן הזנו. האלגוריתם, שעיבד את התצלומים האדריכליים של המבנה, השיב לנו תוצרים פרי הבנתו – כמעין יצירה ״יש מאין״. מצאנו בהם השראה שהפכה בסיס לבניית הנישות בסטודיו, אך לא הייתה המקור הישיר להן. מתוך למידת האופן שבו פועלת הבינה המלאכותית, יכולנו לשאוב השראה למול התצלומים בסטודיו ולאופן שילובם והצבתם. הדיאלוג הזה התעצם במיוחד בווידיאו. הוא נבנה מתוך שתי נקודות מוצא, שני פריימים, כאשר הבינה המלאכותית התבקשה לגשר ולקשר בתנועה שבין שניהם: הפריים הפותח והפריים הסופי. כך נוצר הסרט. המעבר הזה מפריים לפריים לא רק יצר מרחבים חדשים, אלא גם חקר את היכולת שלנו ושל הבינה המלאכותית לתפוס ולהגדיר נקודות מבט שונות ומרחבים מדומיינים. תהליך זה בלבל הן אותנו והן את האלגוריתם – ניסינו לנסח ולכוון את המבט הדיגיטלי של הבינה המלאכותית, בעוד היא יצרה תוצרים
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==