16 שירלי וגנר וטל מלאכות מדומותבתערוכה ניסים יוצרים מרחב המורכב מסוגי מדיום שונים. בגוף העבודות המוצג בה הם חושבים מחדש על יחסי פנים וחוץ, על היחס בין המרחב המדומה למרחב הממשי ועל המתח בין עבודה מסורתית לטכנולוגיות חדשניות תוך שימוש בחלל הגלריה ובמתחם הקמפוס כולו כחומרי הגלם. שני האמנים מנהלים דיאלוג מתמשך עם מחולל תמונות מבוסס בינה מלאכותית יוצרת. בתערוכה משתקפת חקירה של גבולות התפיסה והייצוג של הדימוי הדיגיטלי ושל הפערים הנוצרים בין הידע והחוויה האנושיים למול אלו המלאכותיים. התערוכה מורכבת משני חלקים: מצידה האחד תצלומי ענק, ומצידה 14 של הגלריה מוצגים השני מוקרן וידיאו. שני החלקים ניצבים זה מול זה ויוצרים מערכת יחסים דינמית ביניהם. הגומחות האורכיות והגבוהות שבין 14 העמודים בגלריה משנות את זהותן והופכות לקופסאות אור. האמנים יוצרים בסטודיו בעבודת יד עמלנית קולאז' צילומי, תוך שימוש בקטעי תצלומים של הגלריה, ובסיומו הם מצלמים את המיצבים שנוצרו. היצירות הסופיות מוצגות כהדפסים על גבי שקף הגומחות, כבתוך קופסאות אור. 14 חלבי ב־ תהליך זה של פירוק החלל והרכבתו בשנית מוליד מציאות אדריכלית חדשה, "מְבוכִית" מבחינה תודעתית ופיזית כאחת. דימויי החלל בקופסאות האור מתערבים בחלל הממשי של הגלריה ויוצרים תחושת חוסר התמצאות. גם הכלאת הצורות בתוך המבנה דמוי הקופסה יוצרת היברידיות היכולה להיחוות כמבוך פסיכולוגי ופיזי כאחד. רצף הגומחות הללו בונה את ההיגיון התחבירי של התערוכה. בדומה לבינה המלאכותית, היודעת ליצור כוריאוגרפיה אדריכלית כרמית בלומנזון
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==