10 בהגדלה עצומה. כשם שהפסיכואנליזה גילתה את מציאותו של הלא מודע, כתב בנימין, הצילום הוא שחושף בפנינו את הלא מודע האופטי. לפני מאה שנה, בשנות העשרים של המאה , גילו האמנים הסוריאליסטים את הלא 20 ה־ מודע הפרוידיאני. הם השתמשו במנגנונים שניסח פרויד, ובהם עבודת החלום, כדי לשבש את העולם המוכר וליצור תמונה מטרידה וישירה של נבכי התודעה. כיום, בעשור השלישי , הפיתוח המואץ של בינה 21 של המאה ה־ ) מאפשר Generative AI( מלאכותית יוצרת לאמנות גישה אל לא מודע מסֵדֶר חדש. אנו מוזמנים לראות את העולם כפי שהוא משתקף בעין בלתי אנושית, כזו שאיננה "רואה" במובן הפיזיולוגי, אלא מבינה את המציאות באמצעות תבניות מתמטיות ותהליכים אלגוריתמיים מורכבים כל כך, עד שגם יוצריהם מודים שהם אינם מבינים עד הסוף את פעולתם. וכך, אף על פי שהטכנולוגיה נותרת חידה עבור רובנו, אמנים הפועלים כעת רותמים אותה כדי להבין מחדש את חוויית הקיום ולייצג את תמונת המציאות המשתקפת במבט הלא אנושי של הבינה המלאכותית. של שירלי וגנר וטל מלאכות מדומותהמיצב ניסים הוא חלק ממהלך רחב, שבו אמנים בוחנים את האפשרויות ואת המכשולים שמזמנת הטכנולוגיה החדשה. וגנר וניסים ), מודל Midjourney רותמים את מידג'רני ( של בינה מלאכותית יוצרת, למיפוי המרחב הארכיטקטוני של קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. המיפוי הוא ממשי ובה בעת גם מדומיין, ובמהלכו חושפים האמנים את הלא מודע הארכיטקטוני של המרחב. התצורה החדשה שצומחת מתוך הפרויקט איננה פונקציונלית, והתובנות שהיא מציעה נראות לא שימושיות, לפחות במבט ראשון. מבט שני ומעמיק, המחייב הסרת הגנות רציונליות, יבהיר כי שיבושי המרחב שמציגים וגנר וניסים חושפים רבדים עמוקים של חוויית המבנה. נדמה שהרבדים הללו היו קיימים שם תמיד, אך לא היו נגישים לעין שאיננה חמושה בעדשת הבינה המלאכותית. מבקר שיתמסר למהלך זה, ייחשף לעומק החווייתי של מרחב הקמפוס באופן שישנה לתמיד את ההליכה בו. מלאכות מדומות במהלך העבודה על צילמו וגנר וניסים את חללי הקמפוס, תוך שהם מתמקדים באזורים סוגסטיביים, כמו מעברים חשוכים ומרחבים תת־קרקעיים. הם חשפו תבניות ארכיטקטוניות המאפיינות את המרחב, כמו גרמי מדרגות תלויים, קירות בטון חשופים וצמחייה המשתרגת עליהם וביניהם. בשלב הבא ניהלו האמנים דיאלוג עם "המכונה", שכאמור איננה רואה במובן הפיזיולוגי. כתחליף לראייה האנושית, הבינה המלאכותית מפעילה תהליכי זיהוי המבוססים על למידה מתוך מאגרים של נתוני עתק ) – מעין תודעת־על בהיקף בלתי big data( נתפס, שאמורה להקיף את מכלול החוויה האנושית. וגנר וניסים הציגו בפני מודל הבינה המלאכותית את תצלומי המרחב וביקשו את "תגובתו". אין זה המקום לתאר את הדיאלוג לפרטיו, וניתן רק לומר שלפנינו תרגום כפול של המרחב: האמנים הציגו בפני המודל את חוויית החלל הבלתי אמצעית שלהם, כפי שהשתקפה בתצלומים, ובתגובה לבקשות ולהנחיות מפורטות (פרומפטים) הם קיבלו שיקוף של החוויה האנושית דרך עיני המכונה. נוכחותו של המבט הלא אנושי מורגשת מאוד בעבודת הווידיאו שבמרכז המיצב, אשר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==