האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' נחמיה לבציון ז"ל

נחמיה לבציון נולד במושב באר טוביה בנובמבר 1935 ואת נעוריו בילה בתל-אביב. לאחר שירות צבאי במסגרת הנח"ל שהוביל לחברות בקיבוץ מעין ברוך.

את לימודי התואר הראשון והשני השלים נחמיה באוניברסיטה העברית בחוגים לשפה, ספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון. מטעם האוניברסיטה נשלח ללימודי הדוקטורט בלונדון ומשם כעבור שנה לעבודת השדה בגאנה שבאפריקה שם טייל אדם לבן יחיד בקהילות המוסלמיות בליווי מתורגמן במשך חודשים תוך אמונה כי על המחקר להתחיל מהשטח. עם סיום הדוקטורט, ערב מלחמת ששת הימים, חזר לאוניברסיטה העברית וריכז את החוג ללימודי אפריקה, שם עסק במשך שנים רבות במחקר, הוראה והנחיה של דוקטורנטים רבים.

בשנת 1978 מונה נחמיה לדיקן הפקולטה למדעי הרוח.

עם שובו, בשנת 82, משנת שבתון באוניברסיטת הרווארד התמנה לראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח וקיבל בשמו את פרס ישראל.

באוקטובר 1987 מונה כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת תפקידו פעל לקידום חזונו בדבר נגישות ההשכלה הגבוהה לכל, עם דגש על הפריפריה בתקופתו הוכפלה כמות הסטודנטים ונפתחו מסלולי לימוד רבים . עם סיום תפקידו כנשיא האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1992 מונה כיו"ר האקדמי של המרכז ללימודי תרבות ישראל באוניברסיטאות בעולם, תפקיד אותו מילא עד שנת 1997.

בין השנים 1994 עד ל-1997 כיהן כראש מכון ואן ליר.

בשנת 1997 מונה כיו"ר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שבע שנות כהונתו עמדו בסימן החזון שהציב נחמיה של "נגישות ומצוינות" במסגרת זו פעל לפיתוחן וביסוסן של המכללות האזוריות מתל חי בצפון ועד אילת בדרום. זאת לצד קידום ופיתוח מסגרות אקדמיות המיועדות לאוכלוסיה החרדית והערבית.

נחמיה נפטר ב-15 באוגוסט 2003, בן 67 היה במותו. נחמיה הותיר אחריו אישה (תרצה ז"ל), שלושה ילדים ואחד עשר נכדים.

יהי זכרו ברוך.