התחלה מקראית

"ספר בראשית" מנתח את הספר המקראי הידוע, מאתר את המסרים שמאחורי הסיפורים שכל ילד מכיר, את הערכים שהוא מקנה ואת הערכים שהוא שולל, ומתעכב גם על האלמנטים הספרותיים והאמנותיים שבו

הסיפורים המאכלסים את ספר בראשית מוכרים לכל ילד ישראלי כבר מגיל צעיר. אולם היותו הספר הראשון בתורה מבחינה כרונולוגית אינו הסיבה היחידה לכך שלימוד התורה, המורשת והמסורת מתחיל דווקא בו. "ספר בראשית הוא ייחודי ושונה מכל שאר ספרי התנ"ך, מכיוון שיש בו מגוון רחב מאוד של רעיונות על רקע הגותי", אומר ד"ר שמאי גלנדר, מחבר "ספר בראשית" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. "בראשית הוא לא רק התחלה מבחינה היסטורית. אפשר ללמוד ממנו על ראשית האמונה הישראלית, על המונותאיזם בראשיתו, ולהכיר דרכו את אלוהיו של עם ישראל".

שאלות קיומיות ועקרונות מוסר

לדברי ד"ר גלנדר, אחד עשר הפרקים הראשונים שבספר הם סיפורים תמימים לכאורה, אולם ככל שמתעמקים בהם יותר - מתברר שמאחורי הסיפורים הללו יש רמות הגות וחשיבה מן הגבוהות ביותר של העולם הקדום. "בפרקים הראשונים של ספר בראשית יש התמודדות עם השאלה מהו הערך העליון בעיני האלוהים: לכאורה, נראה כאילו הערך העליון הוא הטוב העליון, שהרי אלוהים יצר רק את הטוב כבר במהלך הבריאה ("וירא כי טוב"). אבל במהלך הספר מתברר שהאלוהים מעדיף כערך עליון דווקא את הבחירה החופשית, כי אף על פי שהאנושות מידרדרת, ובוחרת בניגוד לרצון האל, לעולם אין הוא כופה את הטוב שלו. יתרה מזו: כשהוא עושה זאת בשלב מסוים - שלב המבול - הוא מצהיר לאחר מכן שלא יחזור על המעשה הזה. כביכול, אלוהים לומד שבכוח אין פותרים את הבעיה".

"עם זאת, החל מפרק י"ב, כשנכנס אברהם לתמונה משתנה גם הגישה: בעוד שבפרקים הראשונים החיים הם מטרה מקודשת בפני עצמה,הרי מעת הופעתו של אברהם והלאה החיים הם אמצעי להגשמת מטרות, כמו למשל לתקשר עם האלוהים. נוסף על כך, החל מפרקים אלו נכנס גם הרעיון הלאומי, מפני שאברהם נתפס כאבי האומה, והמבחנים שהוא עומד בהם בודקים אם למען אמונתו הוא מוכן להקריב גם את היקר לו מכול".

"חשוב להדגיש כי ספר בראשית אינו ספר חוקים, ויש בו מעט מאוד מצוות גלויות. אבל יש אמירות עמוקות מאחורי הסיפורים, יש הגדרה של עקרונות מוסר ויש דירוג של סדרי עדיפויות. סיפור יעקב ועשו, למשל, מבהיר שאף על פי שהאופן שבו יעקב הוציא מאחיו את הבכורה אינו הוגן, ויעקב אחר כך נענש על כך, בכל זאת, המעשה הזה מוצדק, כי אי- הערכת הבכורה חמורה יותר ממעשה הרמייה. זוהי אמירה חשובה מאוד, כי במקרא אחד הערכים המרכזיים הוא המודעות למורשת, לרציפות שחייבת להיווצר בין אבות לבנים, ומי שאינו יודע להעריך את חשיבות הבכורה - מותר לרמות אותו".

דה-מיתולוגיזציה

ספר בראשית אינו עוסק רק בהקניית ערכים, אלא גם בשלילת ערכים. "דתות קדומות נוצרו כדי לענות על שאלות יסודיות, לתת מענה למצוקות ולשחרר את האדם מהתלות המוחלטת שלו בכוחות שאין לו שליטה עליהם" אומר ד"ר גלנדר. "עם הפחד המצמית ביותר של האדם, למשל, פחד המוות, התמודדו דתות שונות בדרכים שונות. חלקן הבטיחו למאמינים צורות שונות של חיי נצח. אולם ספר בראשית דוחה כבר בפרק ו' את האפשרות הזאת, ומגביל את חיי האדם למאה ועשרים שנה. ההתמודדות עם הנצחיות, עם החשש מכיליון, באה לידי ביטוי ברצף שבין הדורות. לכן הבכורה היא נושא חשוב כל כך".

"עוד מיתוס של העמים הקדומים שהמקרא שולל הוא מוטיב "הנישואים המקודשים" (היירוס גאמוס), כלומר - ישות אלוהית המזדווגת עם ישות אנושית. מיתולוגיות שונות כמו למשל המיתולוגיה היוונית, הכילו את המיתוס הזה, והרציונל מאחורי זה הוא שחרור האדם מתלות באלוהויות רחוקות. המקרא יוצא נגד מיתוסים אלו, אבל לא במצח נחושה. הוא אומר: אכן, היו אלים שהזדווגו עם בנות אדם, אבל אלוהים עשה לזה סוף. גם סיפור זה מופיע בארבעת הפסוקים הראשונים של פרק ו', שמטרתו הגבלת החיים בתוך המסגרות הטבעיות שלהם".

אמנות הכתיבה

ייחודו של "ספר בראשית" החדש הוא בכך שאין הוא מתייחס רק לאלמנטים הדידקטיים וההיסטוריים שבספר בראשית המקראי, אלא גם לאלמנטים הספרותיים והאמנותיים שלו. "זה מעורר בי התפעלות כל פעם מחדש, איך בכמה פסוקים מצליחים לעצב ולהקיף נושא כל כך רחב ורב ממדים. זוהי אמנות הצמצום במיטבה", אומר ד"ר גלנדר. "מספרי סיפורים נוהגים להביא את הקורא אל עולמות מופלאים, אל ארצות שיש בהם מראות מקסימים, אנשים יוצאי דופן, התרחשויות מדהימות. ספר בראשית מושך את הקורא בלי כל האמצעים היתרים האלה. הוא יוצר פערים שאותם כל קורא יכול למלא לפי מה שמתאים לו - פערים המאפשרים לקורא להתחבר באופן פעיל לעלילה, להיות חלק ממנה - אבל את העיקר אי אפשר להחטיא".

"דוגמה טובה לכך אפשר למצוא בפרק שבו אברהם הולך להקריב את יצחק בנו. הספר מתאר בפירוש כי אברהם הלך שלושה ימים ושלושה לילות במסע הזה - אולם אין הוא מפרט דבר על מה שהתרחש בלבו בימים הללו. מטרתו של המספר הייתה למנוע הסחת דעת, ולכן הוצמדו ההתרחשויות המרכזיות, בלי שום אלמנטים של מתח. עקב כך נוצרו פערים, שכל מי שקורא את הסיפור הזה, כל אב, ממלא אותם בדרך משלו. הפערים הללו הם מה שהופך את הסיפור, גם אחרי אלפי שנים, לסיפור חי".