סטודנטים, מהפכה, והאביב הערבי

פרופסור חגי ארליך עסק בשורשי האביב הערבי עוד לפני שפרץ. מהן לדעתו סיבות המרי ומהי המהפכה האמיתית המתחוללת בימים אלו במדינות ערב? התשובות בספרו "דורות של מרי: סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון"

מהפיכת "האביב הערבי", שפרצה בינואר 2011, הפתיעה והדאיגה את ראשי מדינת ישראל. היא הייתה גם הפתעה אבל מסוג אחר לפרופסור חגי ארליך. באותו חודש ינואר היה הוא עסוק בליטוש אחרון לספרו "דורות של מרי: סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון", שיצא בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, ועוסק בדיוק בנושא זה: התפרצויות מרי במזרח התיכון מראשית העת בחדשה, בהנהגת נוער משכיל, ערבי ומוסלמי. "לא הייתי צריך לשנות כמעט שום דבר בספר", הוא אומר. "שיניתי מעט את הניסוח של הפרק האחרון, והוספתי סיכום שנקרא: 'דור 2011 – העתיד כבר כאן?'.

פרופסור ארליך, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת ת"א ויועץ אקדמי בפתוחה, אינו נביא, כמובן. אולם הנושא של סטודנטים ונוער משכיל בפוליטיקה של החברות הערביות עולה שוב ושוב בעבודתו האקדמית. "סיימתי את הפרק האחרון ממש בדצמבר 2010, ובעודי עוסק בקריאתו מחדש פרץ האביב הערבי. החלק האחרון של הספר הוקדש לתמורות בדור הנוכחי, והוא נקרא "הצבר התסכולים והיכולות". ניתחתי בו את השינויים הגדולים שהתרחשו בדור הצעיר, גם בחברות הערביות וגם באיראן ותורכיה, מאז שנות השבעים ועד היום. זה היה כמו לתאר קפיץ שהולך ונדרך, רווי אנרגיות של נפץ ותסכול".

"דורות של מרי" בוחן את השורשים ההיסטוריים של פרצי זעם ומרי ע"י נוער ומשכילים צעירים מראשית העת החדשה בחברות הערביות והאיסלאמיות, כולל תורכיה ואיראן. "מצאתי שאכן, רצף של משברים בתולדות החברות האיסלאמיות במזרח התיכון יצרו "דורות של מרי" שפרצו אל הפוליטיקה והשתתפו באופן פעיל בשינוי ההיסטוריה. זה התחיל עם 'דור 1919', שהתעצב מחדש על בסיס תבוסת העות'ומאנים במלחה"ע הראשונה, וביקש לבנות פוליטיקה של לאומיות פרלמנטרית. אחריו הגיע 'דור 1935-6' וממשיכיו בשנות ה-40, שבישר את קריסת המשטרים הפרלמנטריים, ועליית משטרי קצונה. דור שנות ה-70 התייאש ברובו מהלאומיות הערבית החילונית, ופנה לאיסלאם פוליטי. מי שיצר את "האביב הערבי" היו סטודנטים ובני דור צעיר שביקשו להיפטר מהמשטרים הרודניים לטובת מערכת פתוחה וליברלית יותר". גם העובדה כי בינתיים נדחקו הצעירים שוחרי החופש לשוליים עולה בקנה אחד עם אירועי המרי הקודמים. לסטודנטים הייתה יכולת לקעקע סדרים קודמים, לא להנהיג סדר חדש. את זה עשו אחרים.

את התמורות המתרחשות ברחבי העולם הערבי תולה ארליך ביו היתר בכך, שחיים בו כיום כשמונה מיליון סטודנטים, המחוברים לעולם באמצעות הבלוגוספירה, נחשפים במהלך לימודיהם לרעיונות של חופש וקדמה - וחלקם רוצים לאמץ אותם ולחיות חיים חופשיים. אולם לדבריו, המהפכה הגדולה באמת שמעוררת ההשכלה בחברות האיסלאמיות אינה רק פוליטית – אלא בעיקר חברתית. "בעשור האחרון התחוללה תמורה גדולה של כניסת נשים צעירות ללימודים גבוהים. כמעט כמחצית הסטודנטים היום הן סטודנטיות, והקמפוסים מהווים מסגרות מפגש בין המינים", אומר ארליך. "זאת מהפכה שלא הייתה כמוה מראשית האיסלאם ועד היום, לא בתורכיה, לא באיראן ולא בכל המדינות הערביות. היא רבת מימדים, וחלקם מתפתחים תוך כדי סתירות הדדיות, אבל עיקר כיוונה הוא אל הפתיחות ואל הליברליזם. כניסת הבנות למעגלי ההשכלה הגבוהה - היא המהפכה העמוקה ביותר שעוברות בימינו החברות הערביות והאסלאמיות במזרח התיכון".