מי יודע מה הוא ידע?

הספר "פילוסופיה של החינוך" בוחן את נושא החינוך, הלימוד והקניית הידע מזוויות פילוסופיות שונות, החל מאפלטון, סוקרטס ואריסטו, דרך אנשי חינוך ומעשה ועד אסכולות פילוסופיות כאפיסטמולוגיה, אקזיסטנציאליזם, פמיניזם ועוד

לכל מי שחושב שעם תואר בפילוסופיה לא קונים במכולת, מזומנת בשנים האחרונות הפתעה: חברות היי טק נבחרות בוחרות להעסיק בוגרי פילוסופיה, ואף מעדיפות אותם לעיתים על פני בוגרי תעשייה וניהול, מדעי המחשב או מינהל עסקים. "מעבר לנקודת המבט הרחבה שלהם והיכולת שלהם לשאול שאלות נוקבות ומעמיקות, מתגלים הפילוסופים כיצירתיים בפתרון בעיות וכתורמים לחיזוק כללי האתיקה בארגונים", טוענת פרופסור שרה גורי-רוזנבליט, העורכת המדעית של התרגום לעברית של הספר "פילוסופיה של החינוך" מאת נל נודינגס (תרגום: גדי פרודובסקי), שמהווה את אחד הנדבכים החשובים שעליהם מבוסס הקורס "פילוסופיה של החינוך", שפותח על-ידה, בצוותא עם ד"ר דבורה בן-שיר.

מחברת הספר "פילוסופיה של החינוך", נל נודינגס, היא פילוסופית ואשת חינוך בעלת מוניטין בינלאומי. הספר נחשב לאחד מהספרים המובילים בתחומו בארה"ב ומצליח לתרגם בצורה מוצלחת את היישום של רעיונות פילוסופיים ותיאוריות פילוסופיות לנדבכים שונים של החינוך. נוגינדס כיהנה כפרופסור לחינוך באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה בין השנים 1977-1998, והייתה אחת המרצות של פרופ' שרה גורי-רוזנבליט בזמן לימודי הדוקטוראט שלה. "תרגום הספר מהווה מבחינתי סגירת מעגל", אומרת גורי-רוזנבליט, "שכן השיעורים של נל נודינגס היו מרתקים, ותרגום הספר מנגיש את רעיונותיה לקהיליית החינוך בישראל".

הספר בוחן שלושה רבדים של השפעה של הפילוסופיה על מעשה החינוך. הראשון בוחן את הרלוונטיות לחינוך של רעיונות מרכזיים של פילוסופים גדולים דוגמת – סוקרטס, אפלטון ואריסטו. "לאורך כל שנות ההיסטוריה, הסוגיות הפילוסופיות בחינוך נבעו מהמתח בין שני קצוות: טיפוח פוטנציאל קיים מחד, לבין עיצוב אישיות מאידך" אומרת גורי-רוזנבליט. "סוקרטס ואפלטון טענו שלכל אדם יש פוטנציאל שצריך ליילד אותו, להוציא אותו החוצה. אריסטו, לעומתם, טען שאנשים נולדים טאבולה ראסה, לוח חלק, וכל הידע והפוטנציאל שלהם טמון בחינוך".

הרובד השני אותו בוחן הספר מוקדש לפילוסופים שהיו אנשי חינוך ומעשה, דוגמת ג'והן דיואי, שהוביל את התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב, ורעיונותיו השפיעו על עיצוב מסגרות חינוך בארה"ב ובמקומות רבים אחרים, כולל בישראל. בתי החינוך וחברת הילדים בקיבוצים עוצבו במידה רבה על-פי רעיונותיו של דיואי.

הרובד השלישי בספר מפרט את הנחות היסוד בבסיס זרמים שונים של פילוסופיה – ובהם פילוסופיה אנליטית, פילוסופיה קונטיננטלית, תורה ההכרה, פילוסופיה פוליטית, פמיניזם ועוד – ומנתח את השפעתם על תפיסות יסוד חינוכיות. "ניקח לדוגמה את התיאוריה הפמיניסטית שהתפתחה באורח מרשים בעשורים האחרונים" אומרת גורי-רוזנבליט. "ניתוח של אגדות ילדים רבות מראה שיש בהן על פי רוב שני טיפוסים של נשים: יפות וברות וחסרות אונים, המחכות לאביר על הסוס הלבן שיושיע אותן, או מכשפות שהן חכמות ופעילות, אבל לרוב רעות ומכוערות. קלואט דוולינג תיארה בספרה "קומפלקס סינדרלה" סינדרום לפיו בנות חכמות ומצטיינות פוחדות להצליח, ולעיתים בוחרות שלא להצליח, מהפחד שלא ימצאו חן בעיני בני המין השני. בעקבות ההכרה בתופעה הנדונה פותחו תכניות לימוד, כולל בישראל, שנועדו לחזק את ההעצמה של תלמידות מצטיינות. נל נודינגס היא פמיניסטית מובהקת ובספרה יש פרק הבוחן את השפעת הפמיניזם על התיאוריה והמעש בחינוך".