עדיה מנדלסון-מעוז, פרופסור מן המניין

English
פרופ עדיה מנדלסון-מעוז
פרטי התקשרות

האוניברסיטה הפתוחה דרך האוניברסיטה 1, ת.ד. 808, רעננה 4353701
משרד:09-7781105/990 דוא"ל:adiamen@openu.ac.il

תחומי עניין
  • ספרות ישראלית עכשווית
  • תרבות ישראלית
  • ספרות מרחב ואתיקה
  • רב תרבותיות בישראל
  • מדעי הרוח הדיגיטליים

 

עדיה מנדלסון-מעוז היא פרופסור  במחלקה לספרות ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה. מנדלסון-מעוז היא חוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית, ומחקריה עוסקים ביחסים המורכבים בין ספרות לבין אידיאולוגיה, מרחב ואתיקה. מנדלסון-מעוז גם מעורבת בפרויקט מחקר המשתמש בכלים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים למחקר הספרות העברית.
 
מנדלסון-מעוז סיימה את לימודי הדוקטורט שלה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב בשנת 2002, וזכתה במלגת רוטשילד להשתלמות בתר-דוקטורט, אותה השלימה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 2008 התקבלה כמרצה אורחת באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך קודמה למרצה בכירה. בשנת 2015 מונתה לפרופסור חבר. בשנים 2016-2015 התארחה באוניברסיטת הרוורד, במחלקה לתרבויות המזרח הקרוב, ועם שובה לישראל מונתה לתפקיד ראשת המחלקה לספרות ללשון ולאמנויות, עד לשנת 2020.

 

ב-2021 מונתה מנדלסון מעוז לפרופסור מן המניין. היא מכהנת כראשת התואר השני בלימודי תרבות, ונבחרה לעמוד בראש המרח"ב במדעי הרוח והחברה הדיגיטליים אשר האו"פ זכתה בקול קורא של המל"ג להקמתו.

 

ספרה הראשון של מנדלסון-מעוז, הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים, ראה אור בשנת 2009 במסגרת הסדרה "פרשנות ותרבות" של אוניברסיטת בר-אילן. ספר זה, שהוא פיתוח של נושאים שחקרה בעבודת הדוקטורט שלה, מציע מודל שדרכו אפשר להבין את המחשבה המוסרית שמציגים לנו טקסטים ספרותיים.
העיסוק בתחום הספרות והאתיקה הוביל את מנדלסון-מעוז לערוך גליון מיוחד בנושא בכתב העת מאזניים בשנת 2010, וכן לערוך גליון מיוחד בנושא בכתב העת האקדמי PHILOSOPHIA, בו כתבה גם את מאמר המבוא.
 

 

 

 

בשנת 2014 ראה אור ספרה השני, Multiculturalism In Israel – Literary Perspectives, בהוצאת Purdue University Press. ספר זה עוסק בספרות של קבוצות שוליים בישראל, ובפרט בספרותם של פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחיים, דוברי הרוסית ויוצאי אתיופיה. במחקר זה בודקת מנדלסון-מעוז סוגיות של יחסי הכוח בשדה הספרות, יחסיות המושגים ספרות מינורית ומאז'ורית, שאלות של התקבלות, מעמדה של השפה ואפשרויות התרגום, וכן היא מציעה קריאות מפורטות במבחר טקסטים מרכזיים. במקביל פרסמה מנדלסון-מעוז מבחר מאמרים עם ליאת שטייר-ליבני על עבודותיו של סייד קשוע, וכן שלושה מאמרים חלוציים על ספרותם של יוצאי אתיופיה בישראל ועל יצירתם של שמעון אדף ורונית מטלון.
בעקבות מחקר זה כתבה מנדלסון-מעוז את ספר הקורס מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (2021).

 

 
 
העיסוק בספרות ובאתיקה, והחשיפה לתהליכי קאנוניזציה, לכוחו של הממסד, לכוחות האידיאולוגיים ולתפיסה המרחבית של טקסטים, הובילו את מנדלסון-מעוז לכתיבת הספר Borders, Territories and Ethics – Hebrew Literature in Shadow of the Intifada, שראה אור בשנת 2018 בהוצאת Purdue University Press. בספר זה, מנדלסון-מעוז חוקרת את הספרות שנכתבה בין השנים 2007-1987, ומחברת בין סוגיות אתיות למרחביות כדי לבחון את השיח הספרותי והתרבותי על אודות הכיבוש והאינתיפדה. הספר דן במבחר יצירות העוסקות בחייל הישראלי, אך גם ביצירות העוסקות בחברה הישראלית, בסוגיות של טרוריזם ושל טראומה. מחקר זה הוא פרי עבודה שניצניה ראו אור במבחר כתבי עת, הן בהקשרים תיאורטיים – כגון דיון ביקורתי במושג האמפתיה (עם תמי עמיאל האוזר) ומושג המזל המוסרי – והן בהקשרים של ניתוח טקסטים מאת א"ב יהושע, רונית מטלון, אורלי קסטל-בלום, יצחק בן-נר ואחרים.
 
 

 

ב-2021 ראה אור הספר מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה – קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987 בהוצאת מאגנס. הספר הוא תרגום ואדפטציה לעברית של Borders, Territories and Ethics, אך נוסף לו גם פרק חדש העוסק במקומה של האנלוגיה ובאימפריאליזם מוסרי.

 

 
בשנים האחרונות מנדלסון-מעוז מובילה פרויקט מחקר העוסק ביצירתו של יורם קניוק. מחקר זה זכה במימון הקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו חוקרת מנדלסון-מעוז את כל העיזבון הספרותי שהותיר אחריו קניוק, ושרובו עדיין לא נגיש לקהל הרחב. ב-2018 ערכה ופרסמה מנדלסון-מעוז את סבון , רומן גנוז שקניוק כתב בין 1959 ל-1964 ולא הושלם. מנדלסון-מעוז הרכיבה את הספר מתוך טיוטות שנמצאו בעיזבון, ובאחרית הדבר לספר היא מגוללת את נסיבות כתיבתו ואת תהליך העבודה שלה על כתב היד. כעת היא שוקדת על כתיבת ספר מחקר על יצירתו של קניוק.
 
 
ב-2020 זכתה מנדלסון-מעוז, יחד עם ד"ר אבי שמידמן מאוניברסיטת בר-אילן, במענק מחקר של משרד המדע בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, בנושא פרופילים סגנוניים חישוביים ככלי לחקר הסיפורת העברית המודרנית. המחקר מבקש למנף מתודולוגיות סטילומטריות במטרה לאפשר פרספקטיבה חדשה בחקר הסיפורת העברית המודרנית. תרומתו היא כפולה: הן בתחום פיתוח כלים לניתוח אוטומטי של טקסט עברי מודרני, שיתרמו לשדה העולה והמתפתח על עיבוד שפה טבעית של טקסטים עברית, והן בתחום מחקר הסגנון של הספרות העברית והבנת ההיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית במאה העשרים.

 

מנדלסון-מעוז היא בין המעצבים ומתווי המדיניות של תוכנית הלימודים לתואר ראשון בספרות (יחד עם פרופ' צחי וייס, ד"ר תמי עמיאל האוזר וד"ר רפי צירקין-סדן). כמו כן, היא חברת סגל בכיר בתוכנית לתואר שני בלימודי תרבות. מנדלסון-מעוז שירתה כראשת תחום הספרות, וכראשת המחלקה לספרות ללשון ולאמנויות.
 
מנדלסון-מעוז פיתחה ומפתחת קורסים רבים בתחום הספרות העברית והתרבות הישראלית, בהם הקורס עמוס עוז א"ב יהושע – התחלות (עם נורית גרץ), רב-תרבותיות בישראל במסגרת התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות, זוגות מיועדים ביצירת עגנון (קורס מתקדם בספרות עברית). כמו כן היא ריכזה את צוות הפיתוח והיתה שותפה (יחד עם ד"ר צפי זבה-אלרן, ד"ר מתן חרמוני, וד"ר מי-טל נדלר) בכתיבת הקורס תולדות הספרות העברית, הסוקר את הספרות העברית מתקופת ההשכלה ועד לאמצע המאה העשרים. הקורס מודפס בשלושה כרכים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (2021). בנוסף, מנדלסון-מעוז כתבה את הקורס מרכז או שוליים – שיח הזהויות בספרות הישראלית (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2021).

 

מנדלסון-מעוז יועצת לקורסים רבים באוניברסיטה הפתוחה. היא עומדת בראש ועדת משנה של הסנאט, חברת ועדת מינויים, ואחראית מוסדית על קורסים משלבי התנסות.