העיסוק בתחום הספרות והאתיקה הוביל את מנדלסון-מעוז לערוך גליון מיוחד בנושא בכתב העת מאזניים בשנת 2010, וכן לערוך גליון מיוחד בנושא בכתב העת האקדמי PHILOSOPHIA, בו כתבה גם את מאמר המבוא.
בשנת 2014 ראה אור ספרה השני,
Multiculturalism In Israel – Literary Perspectives, בהוצאת Purdue University Press. ספר זה עוסק בספרות של קבוצות שוליים בישראל, ובפרט בספרותם של פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחיים, דוברי הרוסית ויוצאי אתיופיה. במחקר זה בודקת מנדלסון-מעוז סוגיות של יחסי הכוח בשדה הספרות, יחסיות המושגים ספרות מינורית ומאז'ורית, שאלות של התקבלות, מעמדה של השפה ואפשרויות התרגום, וכן היא מציעה קריאות מפורטות במבחר טקסטים מרכזיים. במקביל פרסמה מנדלסון-מעוז מבחר מאמרים עם ליאת שטייר-ליבני על עבודותיו של סייד קשוע, וכן שלושה מאמרים חלוציים על ספרותם של יוצאי אתיופיה בישראל ועל יצירתם של שמעון אדף ורונית מטלון.
בעקבות מחקר זה כתבה מנדלסון-מעוז את ספר הקורס מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (2021).
העיסוק בספרות ובאתיקה, והחשיפה לתהליכי קאנוניזציה, לכוחו של הממסד, לכוחות האידיאולוגיים ולתפיסה המרחבית של טקסטים, הובילו את מנדלסון-מעוז לכתיבת הספר
Borders, Territories and Ethics – Hebrew Literature in Shadow of the Intifada, שראה אור בשנת 2018 בהוצאת Purdue University Press. בספר זה, מנדלסון-מעוז חוקרת את הספרות שנכתבה בין השנים 2007-1987, ומחברת בין סוגיות אתיות למרחביות כדי לבחון את השיח הספרותי והתרבותי על אודות הכיבוש והאינתיפדה. הספר דן במבחר יצירות העוסקות בחייל הישראלי, אך גם ביצירות העוסקות בחברה הישראלית, בסוגיות של טרוריזם ושל טראומה. מחקר זה הוא פרי עבודה שניצניה ראו אור במבחר כתבי עת, הן בהקשרים תיאורטיים – כגון דיון ביקורתי במושג האמפתיה (עם תמי עמיאל האוזר) ומושג המזל המוסרי – והן בהקשרים של ניתוח טקסטים מאת א"ב יהושע, רונית מטלון, אורלי קסטל-בלום, יצחק בן-נר ואחרים.
בשנים האחרונות מנדלסון-מעוז מובילה פרויקט מחקר העוסק ביצירתו של יורם קניוק. מחקר זה זכה במימון הקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו חוקרת מנדלסון-מעוז את כל העיזבון הספרותי שהותיר אחריו קניוק, ושרובו עדיין לא נגיש לקהל הרחב. ב-2018 ערכה ופרסמה מנדלסון-מעוז את
סבון , רומן גנוז שקניוק כתב בין 1959 ל-1964 ולא הושלם. מנדלסון-מעוז הרכיבה את הספר מתוך טיוטות שנמצאו בעיזבון, ובאחרית הדבר לספר היא מגוללת את נסיבות כתיבתו ואת תהליך העבודה שלה על כתב היד. כעת היא שוקדת על כתיבת ספר מחקר על יצירתו של קניוק.
ב-2020 זכתה מנדלסון-מעוז, יחד עם ד"ר אבי שמידמן מאוניברסיטת בר-אילן, במענק מחקר של משרד המדע בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, בנושא פרופילים סגנוניים חישוביים ככלי לחקר הסיפורת העברית המודרנית. המחקר מבקש למנף מתודולוגיות סטילומטריות במטרה לאפשר פרספקטיבה חדשה בחקר הסיפורת העברית המודרנית. תרומתו היא כפולה: הן בתחום פיתוח כלים לניתוח אוטומטי של טקסט עברי מודרני, שיתרמו לשדה העולה והמתפתח על עיבוד שפה טבעית של טקסטים עברית, והן בתחום מחקר הסגנון של הספרות העברית והבנת ההיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית במאה העשרים.