17 המת. במקום זרועות אימו אוחזות בו זרועות הצבר, גיבורו הציורי וסימן ההיכר של אבו שקרה. החלל כהה ואפל, ושולטים בו הריק והאַיִן. הקומפוזיציה מושכת את עין הצופה כלפי מעלה אל המנורה האיקונית, הנדמית כפצצה. האדום בציור הוא בשרני, חומרי, כדם שותת. , רישום של זאב אנגלמאיר המסיבה ברעים בשחור, לבן ואפור, מבטא גם הוא את הכאוס ואת האימה. הדמויות מוצבות בצפיפות רבה, חלקן מוטלות על הקרקע, הידיים מונפות לכל עבר בתחינה ומזכירות לעין היהודיתישראלית את דימויי השואה. העיניים בולטות, מחלקן זולגת דמעה אחת בודדת המבטאת את החרדה העצומה האצורה בפנים. של אביב גרינברג רגע בגיהינוםבעבודה שולטת אנדרלמוסיה. הדמויות נצמדות זו אל זו בחוסר שקט, הידיים מגינות על הפנים בזעזוע והדמויות נצמדות למסך הטלפון, שנדמה כמו הגשר היחיד לעולם שבחוץ. גוני השחור-לבן-אפור סוגרים על המרחב ואינם מותירים מרווח נשימה, בעוד כתמי צבע אדום מבצבצים פה ושם על גבי ספרים או על מסכים המוטלים מכל עבר. חוסר 21X30 , רישום עיפרון, 2023 ,המסיבה ברעיםזאב אנגלמאיר,
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==