11 המתקרבים. מסכת סיליקון בודדת על קיר הגלריה היא עדות דוממת לתהליך היצירה, בעוד במספר קטעי וידיאו אנו מגלים בזעזוע את אנושיותן של הדמויות כאשר עיניים חיות נצפות דרך חורים במסכות סיליקון מאובנות. גפיה של האישה הצועקת, הצבועים בצהוב חולני, שייכים לשני אנשים שונים, והראש במסכה שייך לדמות שלישית. חורים במסכה של האיש המוטל על הקרקע חושפים עיניים אנושיות מיוסרות, וניתן להבחין בלשון אנושית דרך "פה" פעור וחסר שפתיים. היצור היחיד שנותר ללא פגע הוא הפרח, אשר מונפש בווידיאו באמצעות ידיו של האמן. הפוסט-אנושי: מחווה לגרניקה גיבורי של פלטניק, אנשים, חיות וחפצים, נראים אנושיים מאוד הודות למראה הלואו־טק המובהק שלהם, הנעדר ברק טכנולוגי. ועם זאת, פלטניק תופס אותם כרובוטים, מונח , וידיאו חד-ערוצי 2023 , ילדים משחקים. מישל פלטניק, 5 תמונה הנושא קונוטציות טכנו־דיסטופיות מובהקות. הם מאכלסים אפוא מרחב ביניים, בין האנושי ללא אנושי. במקום מנגנון טכנולוגי עלום ומאיים, ידי האמן הן אלה המושכות בחוטים ובמנופים ממש לנגד עינינו, ועיניים אנושיות מציצות אלינו דרך חורים בעורות סיליקון מאובנים. דמויות אלו, המאכלסות מרווח דק בין האנושי לפוסט-אנושי, מייצרות תקשורת מיידית בעלת עוצמה רגשית מובהקת. המחווה של פיקאסו היא לפיכך גרניקה של פלטניק ל אנושית במהותה העמוקה ביותר, ועדות לכך היא תחושת החרדה העולה מהמיצב לנוכח המחיקה הצפויה של התרבות האנושית, כפי שפלטניק תופס זאת, באמצעות טכנולוגיות מעשה ידי אדם הנעשות מורכבות ומאיימות במהירות מסחררת.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==