עיצוב: נירה ארבל

ד"ר אבריאל בר-לבב
המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות

טקסי מיתה ואבלות אצל קהילות ישראל במזרח

התרבות היהודית היא תרבות מגוונת ורבת-פנים שהתקיימה לאורך זמן רב ובמרחבים שונים. קיום של תרבות, ובמיוחד לאורך זמן, מעיד מצד אחד על גמישותה ועל כך שיש לה מנגנוני התאמה לשינויים המתרחשים בחיים, ומצד שני על יסוד נוקשה וקבוע. התרבות היהודית המתקיימת במשך מאות שנים היא אם כן מעצם הגדרתה תרבות שיש בה גמישות מספקת כדי לשרוד, יחד עם היסוד הנוקשה המסייע לשימור זהותה. התרבות היהודית התקיימה בתנאים של פיצול גיאוגרפי רב. ההיסטוריון שמעון דובנוב כינה את העם היהודי "עם עולם", כלומר עם המצוי בכל העולם ולא במקום אחד בלבד. בין היהודים שחיו בארצות השונות נוצרו הבדלים, בין היתר במנהגים השונים. גם הקבוצות היהודיות השונות – כמו למשל קהילות ישראל במזרח – אינן אחידות. המחקר בוחן את אחד ההיבטים המאפיינים קבוצה של קהילות יהודיות: טקסי המיתה והאבלות בקהילות ישראל במזרח, מתוך השוואה עם הטקסים המקבילים בקהילות אשכנזיות. הוא עוסק ברצף המתחיל במחלה, עובר דרך המיתה ומסתיים בימי הזיכרון. פרק בנושא מתוך המחקר עומד להתפרסם בספר בהוצאת מכון בן-צבי על מעגל החיים בקהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, בעריכת פרופ' שלום צבר מן האוניברסיטה העברית בירושלים.