30 אליקס פאהאוט, אלאא עביד, מיה נגב על אופן תכנונן של יוזמות לעידוד היערכות. כך לדוגמה, כדי להימנע מ"אפקט בומרנג", כדאי שתפיסת הציבור תהיה שבפועל הרוב עושים .)Farrow et al., 2017( את מה שרצוי בישראל נערכו מחקרים לבחינת נכונותם של משקי הבית לאמץ ,)mitigation התנהגויות שיש בהן תרומה לצמצום פליטת גזי חממה ( וכך להאטת שינויי האקלים, אך מחקרים התנהגותיים לבחינת היערכותם Kádár והסתגלותם של משקי הבית לשינויי האקלים – כמעט שלא נערכו ( ). מחקר מהשנים האחרונות בחן את 2021 ; אבירם-ניצן, et al., 2023 התמודדות האוכלוסייה בישראל עם גלי חום, ואולם אין במחקר זה .)Siman-Tov et al., 2021( התייחסות לדרכי ההיערכות לקראת גלי חום המחקר השווה בין הידע ותפיסות הסיכון לבין ההיערכות באוכלוסייה היהודית והערבית בישראל, ומצא שבאוכלוסייה הערבית קיימות "רמות גבוהות יותר של חשש מפני השלכותיהם של גלי חום", אבל פחות ידע בנוגע לצעדי המניעה שאפשר לנקוט. כמה מחקרים בדקו את הנכונות לשלם עבור בנייה ירוקה, הנחשבת אמצעי להפחתת הפליטה של גזי חממה וכן היא ידועה כאמצעי להיערכות ולהסתגלות, בייחוד באמצעות חיסכון באנרגיה. במחקר שנערך לא מכבר, נמצא כי בקרב התושבים הערבים בעכו ובנצרת יש נכונות גבוהה לשלם על בנייה ירוקה, בהשוואה לנכונות שנמדדה במחקרים .)Abed-Elgani et al., 2024( קודמים שהתמקדו באוכלוסייה היהודית מחברי המחקר סבורים כי למידת נכונות גבוהה זו של התושבים הערבים עשויה להיות זיקה לשאיפה לשיפור באיכות החיים חרף אפשרויות הדיור המצומצמות, וכן לתפיסת הבנייה הירוקה כסמל סטטוס, או לראיית בית המשפחה כהשקעה לדורות הבאים. חדשנות והשפעות המחקר 1.3 המחקר הנוכחי הוא הראשון שבוחן גורמים הקשורים לאמצעי מוכנות לשינויי אקלים ברמת משק הבית בישראל. המחקר מתמקד בתפיסות –
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==