2025 נובמבר חמימות מזהמת קמיני עצים, מעמד הביניים והפער בין מודעות סביבתית לפרקטיקות יום־יומיות דנה קפלן מירי לביא נאמן ויקטור צ'רנוב
חמימות מזהמת קמיני עצים, מעמד הביניים והפער בין מודעות סביבתית לפרקטיקות יום־יומיות ד"ר דנה קפלן, ד"ר מירי לביא נאמן וד"ר ויקטור צ'רנוב
PawelKacperek /Shutterstock צילום השער: בהוצאת המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה 8/25 מחקר מס' 2025 נובמבר 3 ד"ר ויקטור צ'רנוב 2 ד"ר מירי לביא נאמן, 1 ד"ר דנה קפלן,כותבים: דפי בר אילן, ליליאן כהןעריכה: עינב צדוק, ענת וקנין אפלבאוםעיצוב גרפי: פרופ' מיה נגב, ד"ר רפי גרוסגליקקוראים חיצוניים: עו"ד נמרוד גבערכז מחקרים: יונתן סיסו, אליס אשר, תמיר בוכשטבעוזרי מחקר: אליס אשרתצלומים: חמימות מזהמת: .)2025 קפלן, ד', לביא נאמן, מ', וצ'רנוב, ו' (לציטוט מחקר זה: קמיני עצים, מעמד הביניים והפער בין מודעות סביבתית לפרקטיקות . המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה, מחקר מס' יום־יומיות .8/25 מחקר זה התאפשר הודות למענק מטעם המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה הפתוחה בישראל 1 מכון הערבה ללימודי הסביבה 2 המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל 3
על אודות המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה , במענה 2023 המרכז למחקרי סביבה וקיימות הוקם באוניברסיטה הפתוחה בשנת מתושבי מדינת ישראל מתגוררים 90% למשבר העירוניות המחריף – יותר מ־ 95% שיעור זה יגדל לכדי 2065 ביישובים בעלי אופי עירוני, והצפי הוא שעד שנת מהאוכלוסייה. ישראל הופכת למדינה שהיא עיר אחת גדולה. בבואנו לשרטט תמונה של החיים העירוניים בישראל בעתיד, אין צורך להרחיק ראות כדי לחזות את ההשפעות של גידול האוכלוסין והצפיפות בתחומים רבים. בנייה צפופה של מגדלים לגובה, אובדן שטחים פתוחים וירוקים, חום מהביל, הצפות בחורפים – כל אלה הולכים ומקצינים. גודש עצום שהולך ומחריף בכבישים וזיהום אוויר גובר הם רק מעט מהתרחישים האפשריים והסבירים העומדים לפתחה של ישראל. כדי להתמודד בהצלחה מול שלל הסיכונים הנובעים מתרחישים אלו, נדרשת ראייה חדשנית לצד תפיסת תכנון בת־קיימה, המגובה בתוכניות עבודה מבוססות נתונים ומדע. המרכז למחקרי סביבה וקיימות מקדם יוזמות מדעיות ומחקריות שיסייעו בהובלת תהליכי תכנון בר־קיימה במישור המקומי והלאומי, מתוך מטרה להיענות לאתגרים העירוניים של המדינה. מחקרי המרכז מניחים תשתית חיונית לקבלת החלטות מבוססות נתונים – תשתית שתאפשר עתיד עירוני טוב ומקיים יותר. אנו מגבשים את הידע הנחוץ לפיתוח חוסן עירוני ולקידום היערכות לשינויי האקלים, להטמעת אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מקיימות אחרות בערים, להתחדשות עירונית מתחשבת בסביבה ועוד. כל זאת, מתוך ראייה של קיימות וצדק סביבתי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. העשייה המחקרית שלנו נועדה לספק מענה מקיף ורב־תחומי לאתגרים אלה ואחרים. במבט לעתיד הלא־רחוק, האתגרים הסביבתיים נעשים ממשיים ואף מחריפים, ובתוך כך קידום מדיניות עירונית בת־קיימה הופך לצו השעה. זו העת לפעול על פי האמרה הידועה: "חושבים עולמית – פועלים מקומית!". ד"ר אור קרסין, מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב התוכן תקציר 6 . מבוא 1 8 מטרות המחקר 1.1 8 רקע מדעי: נזקי הקמין 1.2 10 סגנונות חיים מקיימים 1.3 20 . שיטת המחקר 2 28 גישה מתודולוגית 2.1 28 שאלות המחקר 2.2 30 איסוף וניתוח הנתונים 2.3 31 . ממצאי המחקר 3 33 הממד הכלכלי־סימבולי של הקמין: בין חירות צרכנית, בעלות 3.1 33 וביטחון מעמדי היחס לסביבה הטבעית 3.2 36 עשן בתנועה: בין הזירה הפרטית לציבורית 3.3 45 . מסקנות והמלצות 4 52 מסקנות: הקמין כהיפוך, כטרנספורמציה וכחיבור מחדש בעידן 4.1 52 האנתרופוקן המלצות מדיניות: לקראת צמצום השימוש בקמינים וקידום 4.2 55 סגנונות חיים מקיימים . מקורות 5 60 הכותבים 69 Abstract iii
תרשימים משקי בית העושים שימוש בדלקים מוצקים ברחבי העולם; :1 תרשים 11 ) אנשים מסתמכים על דלקים מוצקים לחימום b ) או מיליארדי ( m מיליוני ( .de Carvalhode 2016 (סימון כחול) או לבישול (סימון כתום). מקור: מדרג פליטות חלקיקים נשימתיים מאמצעי חימום שונים. מקור: :2 תרשים 12 המשרד להגנת הסביבה במצאי הפליטות לאוויר לשנת PM2.5 פליטה לאוויר של חלקיקי :3 תרשים 13 של המשרד להגנת הסביבה ובמרשם הפליטות לסביבה. מקור: 2023 .)23 , עמ' 2024 המשרד להגנת הסביבה ( מאפייני משתמשים בקמיני עצים על פי ממצאי המחקר – :4 תרשים 40 מעורבות בליקוט העצים, תכנון ויצירה עצמאית של הקמין, נכונות לוותר על השימוש בקמין
6 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב שרפת עץ בישראל, לשם חימום ביתי באמצעות קמינים ובאמצעים אחרים, נפוצה בקרב קהילות שונות הנבדלות זו מזו מבחינה אתנית, מעמדית ותרבותית. על פי מהאוכלוסייה בישראל מחממת את הבית באמצעות עץ או 5% הערכות, אף כי רק כ־ 14% פחמים, רמת הזיהום הסביבתי בארץ גבוהה במיוחד, ומגיעה לפי הערכות לכ־ מכלל פליטות החלקיקים. המודעות בארץ לנזקים הבריאותיים והסביבתיים הנובעים מחימום בקמיני עץ הולכת וגדלה. למרות זאת, משקי בית באזורים עירוניים, פרבריים וכפריים כאחד ממשיכים להבעיר עץ לשם חימום ביתי, מסיבות שונות. כמו כן, אמצעי האכיפה המדינתיים והמוניציפליים מוגבלים, מבחינה מדעית ומעשית כאחד. מחקר זה מבקש להרחיב את המודעות לבעיית השימוש בקמינים, להבין את הסיבות לשימוש בהם, ואת אופני השימוש בהם בקרב יהודים ממעמד הביניים, וכך לסייע בקידומם של שינוי התנהגותי והתערבות רגולטורית. הנחת המוצא היא שדפוסי צריכה, גם כאשר הם נראים רגילים ובנאליים לכאורה, כמו חימום ביתי, הם חלק בלתי נפרד מסגנון החיים המשפחתי והאישי, הכולל טעמים אסתטיים, פעילויות פנאי ודפוסי צריכה תרבותיים. חלקם יכולים להיחשב כמקיימים וחלקם כבלתי מקיימים. השימוש בקמיני עץ אינו פונקציונלי בלבד, והוא אינו נובע אך ורק משיקולים סביבתיים (למשל של חיסכון באנרגיה), אלא משקף תפיסות תרבותיות הקשורות לזהות אישית, מעמדית וקהילתית. אך הנחות אלה לא נבדקו מעולם בהקשר של צריכה אנרגטית בישראל, ובפרט לא בהקשר של חימום ביתי. כדי להבין את דפוסי השימוש בקמינים ולפתח גישות יעילות לקידום שינוי התנהגותי, יש לבחון את הקשר בין השימוש בקמינים כחלק מסגנון החיים, לבין ההיבטים החברתיים, התרבותיים והכלכליים של המשתמשים בהם. המטרה היא לחשוף את הגורמים האישיים והחברתיים שמניעים את השימוש בקמינים, כולל עמדות כלפי סביבה, בריאות וקהילה, ולהציע פתרונות המבוססים על שינוי תפיסות וערכים, כך שיתאימו לצרכים ולהעדפות של קהלים שונים. ממצאי המחקר מעלים כי הקמין הביתי הוא פרקטיקה הלוכדת את מורכבות החיים בעידן האנתרופוקן. הקמין משקף מתח בין תקציר
7 חמימות מזהמת החיים המודרניים לסגנונות חיים אלטרנטיביים המבקשים להיות "ירוקים" יותר ו"קרובים לטבע". באופן פרדוקסלי, אף כי הקמין פולט מזהמים ופוגע בסביבה, הוא מספק למשתמשים בו תחושות של חיבור לטבע ולמשפחה, של שליטה, עצמאות וחופש. במובן זה, ממצאי המחקר מבליטים את הפער בין רגשות סביבתיים ומודעות אקולוגית מחד גיסא, לבין התנהגויות יום־יומיות מאידך גיסא. כמימוש של רעיון ה"חיים הטובים", הקמין לוכד כמה מהסתירות המובנות בסגנון החיים של מעמד הביניים בישראל, ובייחוד בהקשר הסביבתי והמקיים. חקר סגנונות החיים הקשורים בהפעלת קמינים משמש תשתית הכרחית להבנה ולעיצובה של גישה לקיימות ומדיניות מקומית ולאומית מבוססת נתונים, המותאמת לצרכים חברתיים, תרבותיים וכלכליים שונים של משתמשים מקבוצות חברתיות שונות, ולפיתוחם של כלים להעלאת מודעות אישית, קהילתית וציבורית לנושא. » אח בוערת מתוצרת אירופית בזכרון יעקב
8 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב מטרות המחקר 1.1 שרפת עץ כאמצעי לחימום נפוצה כמעט משחר ההיסטוריה האנושית. עם הזמן ועם התפתחות הטכנולוגיה, וביתר שאת בעקבות המהפכה התעשייתית, חלו שינויים דרמטיים בשיטות לחימום ביתי. השימוש בדלקי מאובנים, ובעיקר בנפט, הלך והתגבר, בייחוד במדינות מערביות. דלקים אלה נחשבו יעילים יותר, מה שהביא להרחבת השימוש בהם, עד כדי שהחליפו מקורות אנרגיה כמו עץ. אמצעי חימום נוספים שהתפתחו, חלקם נחשבים יעילים יותר אנרגטית ו/או מזהמים פחות, כמו חימום מרכזי, חימום מבוסס חשמל, גז ועוד, נעשו נפוצים ואף הפכו למרכזיים. ), גלגולן של Residential Wood Combustion עם זאת, השימוש בקמין העץ ( מאוכלוסיית העולם 40% המדורה והאח הבוערת, נותר אמצעי חימום ביתי בקרב כ־ .(de Carvalho, 2016( דוח מחקר זה מזהה הן את המניעים העיקריים לשימוש בקמינים, והן את הקודים התרבותיים המעצבים בפועל את הפרקטיקות ונוהגי השימוש בקמינים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. אמנם היקף השימוש בקמינים נמוך לעומת מקורות ), אך רמת הזיהום 2014 חימום ביתיים אחרים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ,2022 ,2021 הנגרמת משימוש בקמינים גבוהה במיוחד (המשרד להגנת הסביבה, ). אף על פי שהחורף המקומי בישראל קצר וחמים יחסית, קמיני עץ נפוצים 2024 בארץ, לא רק באזורים כפריים והרריים, אלא באופן מפתיע גם בסביבות פרבריות באזורים נמוכים, ובפיזור גיאוגרפי נרחב. במחקר זה אנחנו בוחנים את אופני השימוש בקמיני עץ ואת ההימנעות משימוש בהם, באמצעות ניתוח מערך העמדות, התפיסות, המשמעויות והפעולות המארגנות את דפוסי השימוש הללו. כפי שנראה להלן, דפוסים אלה קשורים קשר הדוק למערכים פרקטיים ותפיסתיים־חברתיים רחבים יותר, כולל התנהגויות משפחתיות, צרכניות, בריאותיות וסביבתיות, כלומר לסגנונות החיים של המשתמשים. מבוא 1
9 חמימות מזהמת לפיכך, שאלות המחקר העיקריות הן: מהם אופני השימוש בקמין ומהן המשמעויות המיוחסות לו? כיצד הפעלת הקמין מתיישבת עם סגנון החיים הכולל של יחידים, ועם פרקטיקות צרכניות וסביבתיות אחרות? ולהפך: האם הימנעות משימוש בקמין או התנגדות לכך נמצאת בהלימה עם פרקטיקות מקיימות אחרות, ומתלכדת לכלל סגנון חיים מקיים כולל? » קמין בייצור עצמי שיצא מכלל שימוש כפי שנראה, אף כי השימוש בקמין אינו יכול להיחשב כלל ועיקר כ"מקיים", אלא להפך – כמזהם, יש משתמשים בקמין אשר מזהים אותו עם פרקטיקות, הרגלים, זהויות, נורמות וערכים סביבתיים ומקיימים שונים. הכוונה בעיקר לקרבה לטבע ולהתרחקות מטכנולוגיה, לצד תחושות של דאגה סביבתית וניהול אורח חיים המגיב
10 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב ). כמו כן, לקמין Garima & Joshi, 2025( לחרדות הקשורות בעידן שינויי האקלים תפקיד בולט בכינון ובתחזוק יחסים משפחתיים וקהילתיים קרובים. מטרת מחקר זה היא למקם את השימוש בקמינים בתוך המכלול השלם של תפיסות, תחושות והתנהגויות כאלה, להבין אותו כרכיב של סגנון חיים, ולאפיין את השימוש בו ביחס לשיח ולשאיפה לקיימות. לפני שנפרוש את ממצאי המחקר, נסקור בקצרה את נזקי השימוש בקמין, את קשיי מדידת הזיהום שנגרם עקב השימוש בו, ואת אתגרי הרגולציה והאכיפה השונים הקשורים בו. רקע מדעי: נזקי הקמין 1.2 תרומתם של קמיני עץ לזיהום האוויר רבה. ארגון הבריאות העולמי הכריז על השימוש הבלתי יעיל והבלתי מבוקר במקורות אנרגיה מוצקים בתנורים המסורתיים, כלומר בחימום ביתי מבוסס עץ, כסיכון הסביבתי והבריאותי הגדול ביותר בעולם .)de Carvalho, 2016( הנגרם מפליטות של חלקיקים נשימים עדינים לאוויר בשנים האחרונות, שרפת עץ ביתית נחשבת למקור עיקרי להפצתם של חלקיקים מזיקים לאוויר במדינות מפותחות רבות, ובחלק מהמדינות היא המקור הגדול ביותר לפליטות חלקיקים מזהמים. אך בעוד שבעשורים האחרונים הוקדש מאמץ רב להסדרתן של פליטות של חלקיקים מזהמים ממקורות אחרים, ולמרות ההשלכות הבריאותיות והאקלימיות הברורות של פליטות הנגרמות משרפת עץ ביתית על Olsen et האקלים והבריאות, רק מעט נעשה בעולם ובישראל להסדרת הנושא ( .)al., 2020 למרות המעלות הרבות שמשתמשי הקמין מייחסים לו, שעליהן נרחיב להלן, אין עוררין על כך שקמין העצים הוא אמצעי החימום המזהם ביותר מבחינה סביבתית ובריאותית, לעומת קמין פלט, קמין נפט, תנור גז, תנור חשמלי או מזגן. העשן שפולט חלקיקים אלה 1.PM10 או PM2.5 קמין העצים מכיל חלקיקים נשימים עדינים מסוג נותרים באוויר לפרקי זמן ממושכים יותר מאשר חלקיקים גדולים יותר, והם עשויים לחדור למערכת הנשימה. בנשימת חלקיקים אלה יש משום סיכון בריאותי ניכר, והיא כרוכה בתחלואה במערכת הנשימה ובתחלואה קרדיווסקולרית, בסיבוכים בהיריון ולידה, ובסיכון מוגבר לסרטן ומוות בטרם עת. הסיכונים הבריאותיים עלולים להשפיע במיוחד על אוכלוסיות רגישות: אצל קשישים הם עלולים לגרום לסיכון מוגבר לשבץ מיקרון, בהתאמה (המשרד להגנת 10 או 2.5 אלה הם חלקיקים שהקוטר האווירודינמי שלהם קטן מ־ 1 )2014 הסביבה ומשרד הבריאות,
11 חמימות מזהמת מוחי ודמנציה, ובקרב פעוטות – לסיכון מוגבר למוות בעריסה. מחקר אמריקאי שנערך לאחרונה מצא שהסיכוי של נשים שבביתן קמין עצים לחלות בסרטן ריאות (. מחקר Mehta et al., 2023( הוא כמעט פי שניים לעומת נשים שאין בביתן קמין עץ אחר שנערך בקהילה שהחליפה קמינים באמצעי חימום מזהמים פחות, הראה Noonan et שיפור ניכר ומיידי באיכות האוויר וירידה בשכיחות מחלות חורף קלות ( ). נוסף על הבעיות הבריאותיות, לשרפת עצים יש גם השלכות על הסביבה al., 2012 הלא אנושית, והיא פוגעת בחי ובצומח. עם זאת, יש לציין כי בניהול נכון של גידול ואספקה, עץ יכול להפוך לאנרגיה מתחדשת. ) או m משקי בית העושים שימוש בדלקים מוצקים ברחבי העולם; מיליוני ( :1 תרשים ) אנשים מסתמכים על דלקים מוצקים לחימום (סימון כחול) או לבישול (סימון b מיליארדי ( de Carvalho, 2016 כתום). מקור: מהמחקר הענף על חלקם של קמיני עץ מסך הפליטות המזהמות עולה כי מדובר מכלל 25% הראה כי כ־ 2012 בנתח לא מבוטל. מחקר שנערך בסן פרנסיסקו ב־ Bay Area Air Quality Management בשנה זו נבע מקמיני עץ ( PM2.5 זיהום בפריז PM2.5 מהזיהום החלקיקי 30%–10% ). מחקר אחר מצא כי District ,2012 2009 ). בפורטוגל נמצא כי בשנת Favez et al., 2009( נבע מקמיני עץ 2005 בחורף ), ובעשור הראשון Borrego et al., 2010( נבעו משרפת עץ PM10 מחלקיקי 18% כ־
12 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב בדרום גרמניה PM10 מסך הפליטות של חלקיקי 57% של שנות האלפיים נמצא כי .)Bari et al., 2011( נבעו משרפת עץ לחימום ביתי מדרג פליטות חלקיקים נשימתיים מאמצעי חימום שונים. מקור: המשרד להגנת :2 תרשים הסביבה 0 2950 2660 355 216 16 0.72 g/MWh g/MWh g/MWh g/MWh g/MWh g/MWh g/MWh EMEP air pollutant emission - Part B: sectoral guidance chapters - 1.A.4 Small combustion מהאוכלוסייה בישראל מחממת את הבית באמצעות עץ או 5% על פי הערכות, כ־ מחממים 1% מהיהודים); בערים הגדולות רק 2% מהערבים לעומת 20% פחמים ( תושבים (הלשכה 100,000־ ביישובים שבהם פחות מ 9% בעץ או בפחמים, לעומת ,)2019 ). על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ( 2014 המרכזית לסטטיסטיקה, מפליטת חלקיקים 8% שרפת עץ לחימום ביתי באמצעות קמינים אחראית ל־ , וכן לפליטה PM2.5 מפליטת חלקיקים עדינים נשימים 10% ול־ PM10 נשימים מסוג של חומרים הידועים כמסרטנים או חשודים ככאלה. על פי הערכה אחרת (המשרד PM10 מכלל פליטות 9% היוו 2023 ), פליטות קמינים בשנת 2024 להגנת הסביבה, . בהשוואה לנתונים משנים קודמות (המשרד להגנת PM2.5 מכלל פליטות 12% וכ־ ), דוח זה מזהה ירידה בשיעור של שני סוגי הפליטות הנובעות 2022 הסביבה, מקמינים. ואולם, בהתחשב בהיקף השימוש בהם – קמינים מופעלים בחורף בלבד, והשימוש בהם כמקור חימום נמוך יחסית – מדובר בשיעור לא פרופורציונלי. בשל ההפרעה הישירה לשכנים שנגרמת מחדירת עשן לבתים, ולאור המודעות הגוברת לסכנות הבריאותיות והסביבתיות הטמונות בקמיני העץ, בשנים האחרונות הולך ומתגבר בארץ ובעולם שיח ציבורי שקורא למיתון השימוש בקמינים או להפסקתו כליל. ברשויות שונות בארץ הדבר הוביל למאבקים קהילתיים של ממש
13 חמימות מזהמת ). הללו, 2020 ולהפעלת לחץ של התושבים על הרשויות המקומיות (חוטר ושלו, בתורן, מפנות אצבע מאשימה לממשלה, וזו מגלגלת את האחריות בחזרה לרשויות המקומיות, וחוזר חלילה. על כך מעידים תושבים ואנשי המשרד להגנת הסביבה ). כיוון שקמינים מופעלים בידי משתמשים פרטיים במרחב 2023 כאחד (לביא, הביתי, ובשל הקושי הטכני לאמוד את מידת המפגע בזמן אמת, גורמי ממשל, ובהם גם המשרד להגנת הסביבה בישראל, מתקשים להתמודד עם הבעיה. של 2023 במצאי הפליטות לאוויר לשנת PM2.5 פליטה לאוויר של חלקיקי :3 תרשים המשרד להגנת הסביבה ובמרשם הפליטות לסביבה. מקור: המשרד להגנת הסביבה .)23 , עמ' 2024( 12% ,1,177 22% ,2,117 8% ,800 8% ,760 7% ,700 7% ,709 5% ,517 2% ,189 14% ,1,331 15% ,1,509 תקינה ורגולציה 1.2.1 הרגולציה על קמיני עץ בישראל סבוכה ומורכבת, ואף אינה מאפשרת לאמוד במדויק את הזיקה בין השימוש בקמין לבין הנזק הסביבתי והבריאותי שהוא גורם. לשם בחינת המצב הרגולטורי בישראל בחַנו חוקים, תקנים ותקנות של זיהום אוויר, והתמקדנו בשני תחומים עיקריים: ערכי הפליטות שמוגדרים כמותרים ו/או רצויים, והגדרה של חלוקת תחומי האחריות הרגולטוריים בין הרשויות השונות.
14 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב » בולי עץ איקליפטוס במערום הממתין לחורף כיוון שישראל היא מדינה חמה שבה אין צורך בחימום ביתי ממושך, בשלב הראשון ביקשנו להבין את הרגולציה על קמינים וחימום בעץ במדינות בעלות היסטוריה ארוכה של שימוש נרחב בקמינים המושרש בדפוסי התיישבות, בנייה וייעור ייחודיים. לצורך השוואה זו נבחרו שתי מדינות קרות בעלות אזורים כפריים נרחבים: פרובינציית אונטריו בקנדה, ושוודיה. האוכלוסייה והכלכלה באונטריו הן הגדולות ביותר בקנדה, ובה נקבעות ומיושמות לא פעם רגולציות בעלות השלכות כלל־מדינתיות. השוואת הרגולציה בישראל לשוודיה, החברה באיחוד האירופי, נובעת משני טעמים עיקריים: ראשית, הרגולציה הסביבתית בישראל מתבססת במידה רבה על הנחיות ותקנים אירופיים. ושנית, בשונה מישראל, האיחוד האירופי רואה בשימוש בעץ דלק מתחדש.
15 חמימות מזהמת מההשוואה עולה כי בדומה לישראל, גם במדינות אלה הרגולציה על הפעלת תנורי עצים לחימום ביתי היא חלקית ביותר. הרגולציה היחידה על תנורי עצים בשוודיה היא תקינה חדשה, שרק תנורים חדשים שנמכרים חייבים לעמוד בה. התקינה )0.12% ל־ 0.3% החדשה מחמירה בכמות הפחמן החד־חמצני שנפלט מהתנור (מ־ . מעניין לציין שהתקינה 65% ל־ 60% ומעלה את דרישת הנצילות של התנור מ־ על תנורי עץ חדשים אינה מתייחסת כלל לחלקיקים שנפלטים, אלא רק לפליטת התקבלו בשוודיה תקנות שאוסרות 2017 ב־ 2 פחמן חד־חמצני ולתרכובות אורגניות. על התקנה חדשה של תנורים ישנים. התַקנות נתקלו בהתנגדות עזה, בעיקר בוטלו 2019 (, ובעקבותיה, ב־ Sahlberg et al., 2022( מצד האוכלוסייה הכפרית התקנות. לעומת זאת, באונטריו אין כל רגולציה על פליטות מתנורי עצים. אמנם יש תקינה הנוגעת לבטיחות אש של התנורים ולתקני הבנייה שלהם, אך אין דרישה לעמוד בסטנדרט פליטה מסוים. בשנים האחרונות, כמה עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות בישראל החלו לנקוט צעדים להתמודדות עם המפגעים הסביבתיים והבריאותיים הנובעים מהשימוש , אסרה מועצה אזורית עמק חפר על התקנת קמיני עץ 2021 בקמיני עץ. בשנת חדשים באזורים צפופים (מעל שלוש יחידות דיור לדונם) (מועצה אזורית עמק חפר, ללא תאריך); מועצה מקומית פרדס חנה־כרכור פנתה למשרדי הממשלה בדרישה לאפשר חקיקת עזר עירונית שתאסור שימוש בקמיני עץ, אך הדגישה כי בהיעדר ; שגיא, 2020 תשתית תחיקתית מתאימה אין ביכולתה לאכוף את האיסור (חסיד, ); גם במועצה אזורית עמק יזרעאל הוחלו הנחיות מרחביות האוסרות התקנת 2022 ; מועצה אזורית עמק יזרעאל, ללא תאריך; 2020 קמיני עץ ביישובים מסוימים (גלס, רביב, ללא תאריך); ומועצת חוף הכרמל פנתה לשרים ולכנסת בדרישה לעגן בחוק את סמכות הרשויות המקומיות בנושא, ואף אסרה התקנת קמינים חדשים (מועצה ). לצד פעולות אלו, פורסמו הנחיות לשימוש 2021 ,2019 אזורית חוף הכרמל, אחראי בקמין והציבור נקרא לנהוג באחריות סביבתית. בדיון שנערך בוועדת משנה של ועדת הבריאות לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בכנסת ) הביעו מומחים ונציגי ציבור תמיכה נרחבת בחקיקה שתגביל בהדרגה את 2022( השימוש בקמיני עץ ובסבסוד של מעבר לחלופות נקיות יותר, כמו קמיני גז. ). תרכובות 2023 ) הוא תוצר שרפה רעיל ביותר, חסר ריח, צבע או טעם (גל, CO פחמן חד־חמצני ( 2 אורגניות הן חומרי ביניים שנוצרים בשרפה, וחלקן מסוכנות לבריאות (למשל בנזן).
16 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב האחריות בפועל לטיפול במפגעי העשן והריח מוטלת כיום על הרשויות המקומיות והאזוריות, הפועלות לרוב ללא מדיניות לאומית מוסדרת או רגולציה ממשלתית , קובע 2008 ). חוק אוויר נקי, שנכנס לתוקף ב־ 2022 ; רביב, 2023 מחייבת (לביא, ערכי סף לזיהום אוויר, אך אינו מתייחס באופן עקבי למקורות הפליטה השונים. למשל, הוא אינו מבחין בין פליטות מרכב, מתעשייה או מקמינים. נוסף על כך, סמכויות האכיפה מפוצלות בין גופים שונים, מה שמוביל לאי־תיאום ולחוסר בהירות ברמת המדיניות. חלק מהרשויות המקומיות (כגון תל אביב־יפו, חיפה, נס ציונה וקריית טבעון) כבר אוסרות על התקנת קמינים חדשים; רשויות אחרות, כמו חוף הכרמל, מצויות בשלבים מתקדמים של קידום איסור דומה; ויש שמסתפקות בקריאה לציבור להמעיט בשימוש בקמין (כמו בנימינה־גבעת עדה). עם זאת, אף רשות לא נקטה עד כה צעדים לאסור שימוש בקמינים קיימים, ככל הנראה בשל מגבלות משפטיות וקשיים ציבוריים. ובכל זאת, יש קונצנזוס מתרחב בקרב רשויות רבות הרואות בקמיני עץ תופעה מזיקה לבריאות הציבור ולסביבה, אשר מחייבת הסדרה רגולטורית רחבה. חוק אוויר נקי מקנה לשר/ה להגנת הסביבה סמכות לקבוע את הערכים המותרים של מזהמים שונים באוויר, וכן את הכמויות המותרות לפליטה בשלושה מגזרים: תעשייה, מסחר ומשקי בית. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה קבע ערכים לפליטות מזהמים רק עבור הסקטור התעשייתי. בניגוד לכך, רגולציית הפליטות של המגזר המסחרי נעשית דרך מתן רישיונות עסק. במגזר זה, ערכי הפליטות המותרים ), והרגולטור העיקרי הוא הרשות המקומית 2025 מפורסמים על ידי משרד הפנים ( ומשרד הפנים. מעניין לציין כי משרד הפנים אינו מפרסם ערכים מותרים לבתי עסק ששורפים עץ, כמו פיצריות, ובפועל לא חלה עליהם כל רגולציה. במגזר משקי הבית שבו אנו מתמקדים, יש רשויות מקומיות שמפקחות על התקנת קמינים באמצעות מתן רישיונות בנייה (וחלקן אינן מאפשרות עוד התקנה של תנורי עצים חדשים). אך אמצעי הרגולציה העיקרי על תנורי החימום הביתיים נתון בידי מכון התקנים. הדרישה של הרגולטור הישראלי כיום היא מדידה חד־פעמית עבור כל דגם של קמין, ולא מדידה של המזהמים הנפלטים בעת השימוש בפועל. כלומר על היצרן, היבואן או המפיץ לבדוק את הדגם הספציפי במעבדה מורשית, ובדיקת פליטות יחידה זו בתנאי מעבדה מיטביים קובעת אם הדגם עומד בתקן או לא. אין כל חובה לערוך בדיקת פליטות בזמן פעולה אמיתית של התנור. אם בתנאי המעבדה התנור
17 חמימות מזהמת עומד בדרישות, הוא נרשם כתקני וניתן לרכישה ולהתקנה. לאחר מכן, אין כל מעקב אחר הזיהום האמיתי הנפלט ממנו בשימוש יום־יומי. נוסף על כך, הרגולציה של מכון התקנים מתייחסת אך ורק לכמות החלקיקים המותרת בפליטה, ולא חלקים 995 , ותקן 3 חלק 1368 לשאר המזהמים המוגדרים בחוק אוויר נקי (תקן .)3 ו־ 2 » מכשיר ביתי לניטור אוויר שנרכש והותקן ביוזמת הדיירים אף שמדובר בשיטה מזהמת לחימום בתים, הרגולציה המחייבת היחידה מתבצעת כאמור בשלב ההתקנה בלבד, ולא בהפעלה השוטפת של התנור בבית. אלא שפליטת המזהמים מושפעת מאוד מאופן ההתקנה ומהשימוש בפועל. האורך הכולל של הארובה וגובהה, אם היא עוברת בחללים נוספים בבית ומחממת גם אותם, ואם נעשה שימוש בממיר קטליטי, הם רק מקצת מהגורמים המשפיעים על הפליטות. גורמים חשובים נוספים הם אופן הטיפול השוטף בתנור, סוג העץ שבו משתמשים, דרכי אחסונו ומידת הלחות שלו. ההנחיה הקיימת מתירה לשרוף רק עצי הסקה יבשים, אולם אין הגדרה רגולטורית ברורה ומדויקת ל"עץ הסקה" או למצב עץ ראוי. ואכן, ממחקרנו עולה כי השימוש בשאריות עץ אשר אינן מיועדות לשמש כדלק, נפוץ למדי. נוסף על כך, גם אחסון לקוי של העצים הוא תופעה שכיחה.
18 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב מעבר לתנור עצמו ולדלק (העץ), יש חשיבות גם לתוואי השטח. אף כי התוואי לא משפיע על הפליטה מהתנור, הוא משפיע על פיזורה. להיעדר התייחסות לתוואי השטח בתקנות יש משמעות קריטית, כיוון שהשימוש בקמינים נפוץ במיוחד באזורים 3 הרריים. “ אף רשות לא נקטה עד כה צעדים לאסור שימוש בקמינים קיימים, ככל הנראה בשל מגבלות משפטיות וקשיים ציבוריים. ובכל זאת, יש קונצנזוס מתרחב בקרב רשויות רבות הרואות בקמיני עץ תופעה מזיקה לבריאות הציבור ולסביבה, אשר מחייבת הסדרה רגולטורית רחבה. לבסוף, מתברר שגם הערכים שהמזהמים צריכים לעמוד בהם אינם אחידים. לדוגמה, עבור עסקים המפעילים גנרטורים, המגבלה על פליטת חלקיקים נקבעת הדבר תואם את חוק 4 – כלומר ריכוז מסי. 3 על ידי משרד הפנים ביחידות של מ"ג/מ אוויר נקי, המציין את הערכים המותרים של מזהמים ביחידות דומות. לעומת זאת, המגבלה על פליטת חלקיקים מתנורי חימום, שנקבעה על ידי מכון התקנים, נמדדת ביחידות של גר'/שעה. לדוגמה, תנור ביתי קטן ללא ממיר קטליטי אמור לפלוט גרם של חלקיקים לשעה. לפיכך, לא ניתן להשוות בין היחידות ללא 18 לא יותר מ־ ידע על קצב הפליטה הכללי של גזים מהתנור, נתון שלרוב אינו ידוע. אמנם ניתן להעריכו בקירוב, אך טווח אי־הוודאות רחב מאוד. לכאורה היה על ערך זה להיות קשור לערכים המותרים המופיעים בחוק אוויר נקי, אך למעשה לא ניתן להשוות ניתן להשוות את הרגולציה על תנורי חימום לרגולציה על רכבים: גם רכבים אמורים לעמוד בתקנים 3 של זיהום אוויר, אך המדינה אינה מסתפקת בכך. ראשית, רכבים בני יותר משלוש שנים עוברים בדיקה שנתית שבין היתר בודקת את רמת הזיהום שהם פולטים. שנית, ישנה רגולציה מחמירה על הדלק ברמת היצרן וברמת המכירות. אין באפשרותם של נהגים לקנות דלק שלא מאושר לשימוש במכוניות. למשל, אם הנהגים היו מעדיפים להשתמש בדלק עם עופרת, היה זה בלתי אפשרי. עם זאת, יש לציין שברכבים מתקיימת גם רגולציה עצמית – המנועים המודרניים הם מתוחכמים ודורשים דלק באיכות גבוהה, בזמן שתנורי עץ לרוב יעבדו עם כל מוצק שיכול להישרף. ריכוז מסי מחושב על ידי חלוקה של מסה של חלקיקים בנפח של גז פליטה שמכיל את אותם 4 החלקיקים.
19 חמימות מזהמת ביניהם. על כן לא ניתן לקבוע אם התקן הזה יעיל דיו ומספק הגנה ראויה על בריאות הציבור. חוק אוויר נקי מפרט רשימה ארוכה של מזהמים ואת הערכים המותרים שלהם באוויר. ואולם, כפי שראינו, הרגולציה על תנורי חימום מתמקדת במזהמים שונים בתכלית, ואין כל דרישה לעמוד גם בשאר הערכים שמפרט חוק אוויר נקי, או לפחות ברלוונטיים בהם, כמו פליטות של תרכובות אורגניות במקרה של בערת עץ. זאת ועוד, ההצדקה לבחירתם של ערכים אלה דווקא על פני אחרים אינה ברורה. גם בהשוואה בין־לאומית עולה היעדר סטנדרטיזציה דומה. בעוד בישראל בחרו להתרכז בחלקיקים, במדינות אחרות מתמקדים במזהמים אחרים, כמו פחמן חד־חמצני ותרכובות אורגניות. אמצעי אכיפה מוגבלים 1.2.2 מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע להסדרת 2019 מסקירה שערך בשנת השימוש בקמינים לחימום ביתי, עולה כי האמצעים הקיימים בארץ להתמודדות עם ). כלי הרגולציה 2019 הבעיה מצומצמים ביותר (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הקיימים מתרכזים בעיקר בתקינה ובחקיקה ברמה הממשלתית והמקומית, אך חסרים אמצעים יעילים לאכיפתם. נוסף על כך, אמצעי מדיניות שנעשה בהם שימוש במדינות אחרות טרם יושמו בישראל, כמו תוכניות תמריצים להחלפה וגריטה של קמינים ישנים ומזהמים, קמפיינים ציבוריים להעלאת מודעות ציבור, או יוזמות וולונטריות מטעם גופים שונים. עוד מציין המסמך כי אף שיש בידינו חקיקה המאפשרת להגביל את אופן השימוש בקמינים להסקה ביתית (מתוקף תקנות חוק אוויר נקי, תקנות חוק התכנון והבנייה, חוקי עזר למניעת מפגעים ולשמירה על הסביבה ברשויות המקומיות, ועוד), ישנם חסמים מהותיים לאכיפתם של חוקים אלה. האכיפה כמעט בלתי אפשרית בשל היעדר כוח אדם מספק והיעדר סמכויות של הרשויות המקומיות. הללו אינן מורשות להיכנס לבתים כדי לבדוק את התנורים, את תנאי האחסון של עצי הבערה ולמדוד את הפליטות בזמן פעולה. לבסוף, המסמך מצביע על כך שמשרד הפנים אינו עוקב אחרי אכיפת חוקי העזר ברשויות המקומיות, ומצב זה מעיד על חלוקת אחריות בעייתית בין המשרדים השונים. בניגוד למפגעים סביבתיים אחרים, קמין או אח המשמשים להסקה ביתית מצויים בשטח פרטי, וכניסה של גורמי הפיקוח של הרשויות המקומיות אל בתים פרטיים אפשרית רק בצו בית המשפט. הדבר מקשה על אכיפה אפקטיבית, שכן יש קושי
20 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב לבדוק את מתקן ההסקה ולהוכיח את הקשר בינו לבין זיהום האוויר או מטרד הריח; יש קושי להוכיח את קשר בין מתקן הסקה ספציפי והמפגע מעבר לספק סביר; ויש קושי להוכיח כי המפגע גורם נזק או סכנה בריאותית, בשל היעדר כלים מצד גורמי הפיקוח ברשות המקומית או מצד תברואן הרשות. אך בד בבד עם נחיצות הטיפול וההתייחסות לחסמים מרכזיים באכיפה של הגבלת השימוש בקמינים בארץ, עולה הצורך לבחון לא רק כיצד לטפל במצב כפי שהוא, אלא גם להבין את הרקע והסיבות לשימוש המתמיד והגובר בקמיני עץ. כלומר יש להבין מיהם המשתמשים בקמינים ומדוע הם בוחרים דווקא באמצעי חימום זה, או מתמידים בו; מיהם סוכני השינוי הפוטנציאלים מבין המשתמשים; וכן מיהם המתנגדים לשימוש בקמינים וכיצד הם מסבירים את התנגדותם. את דפוסי השימוש בקמינים נמקם באופן רחב יותר, בסגנון החיים של המרואיינים שלנו. נתמקד בייחוד בבירור מערכת הזיקות בין היחס לקמין לבין ניהול סגנון חיים מקיים ). לטענתנו, הבנה מעמיקה יותר של הגורמים התרבותיים, sustainable lifestyle( החברתיים, הסביבתיים והכלכליים המעצבים והמכריעים את השימוש ואת אופן השימוש בקמינים היא בסיס לחשיבה ולגיבוש גישה ומדיניות המותאמות לעידוד הפחתת השימוש, ואולי אף להפסקתו כליל. בסעיפי הדוח שלהלן נפרט את גישתנו להבנת השימוש בקמינים דרך ניתוח של סגנונות חיים, ובפרט סגנונות חיים מקיימים (ובלתי מקיימים). נפרוש את מערך המחקר ואת הממצאים העיקריים ונעלה מסקנות והמלצות מדיניות. סגנונות חיים מקיימים 1.3 סגנונות חיים 1.3.1 מונח זה מתאר דפוס התנהגות צרכני עקבי וכולל, הנפרש על פני כמה תחומי פעילות תרבותית. ספרות המחקר מגדירה סגנון חיים כמכלול מאורגן של העדפות, עמדות וערכים, טעמים תרבותיים, דפוסי השתתפות בתרבות ופעילויות פנאי מסוימות, המבדילות קבוצת אנשים אחת מרעותה בתוך הקשר חברתי מסוים. סגנונות חיים ;1998 משתנים בין קבוצות חברתיות, תרבויות ותקופות היסטוריות (כץ-גרו ושביט, Agnew, Pettifor & Wilson, 2023; Edgar & Sedgwick, 1999; Weingartner .)et al., 2020 המחקר הסוציולוגי על סגנונות חיים הוא רחב ומגוון, אך ניתן לזהות בו שתי גישות עיקריות. הגישה הראשונה מתמקדת בקשר בין סגנון חיים, דפוסי צריכה ומעמד
21 חמימות מזהמת » קמין באביחיל
22 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב חברתי, ומבליטה את תפקידם של סגנונות חיים במתיחת גבול סמלי בין מעמדות ). רוב המחקרים בתחום מצביעים Bourdieu, 1984; Tomlinson, 2003( שונים על קשר הדוק בין מעמד חברתי, כלומר להרכב ולהיקף המשאבים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים שבידי יחידים מאותו מעמד, לבין סגנון החיים, כלומר הטעמים האסתטיים ופרקטיקות הצריכה האופייניות להם. קשר זה בא לידי ביטוי בתחומים שונים, כגון סגנון הלבוש, העדפות קולינריות, עיצוב הבית, ואף בדפוסי בילוי ופעילות ספורטיבית. עם זאת, חוקרים נבדלים זה מזה במידה שבה הם מזהים את סגנון החיים כגבול מעמדי נוקשה. מחקרים רבים מצביעים על זיקה בין מעמדות חברתיים לבין סגנונות חיים, אך לא תמיד יש ביניהם התאמה מלאה. לעתים סגנונות חיים נתפסים כמכלולים הומוגניים בעלי גבולות ברורים, ואילו במקרים אחרים הדגש מוסט לעבר הפוטנציאל היצירתי והגמיש של הצרכנים, שמאפשר להם לאלתר ולהתאים את סגנונותיהם האישיים באופן דינמי ומגוון .)Slater, 2005; Edgar & Sedgwick, 1999( הגישה השנייה בחקר סגנונות החיים מנתקת את סגנון חיים ממעמד חברתי וכן ממבנים מסורתיים אחרים, כגון מגדר או אתניות. לפי סוציולוגים כמו זיגמונט באומן ואחרים, זהויות אינן מתארגנות עוד סביב השתייכות קבועה, אלא סביב סגנונות חיים מובחנים. מנקודת מבט זו, סגנון החיים נתפס כביטוי למגמות חברתיות פוסטמודרניות אינדיבידואליסטיות, המציבות במרכז את הבחירה החופשית של יחידים לכונן את זהותם מתוך מגוון כמעט בלתי מוגבל של סחורות ושירותים. אלו כוללים מערכים מוגדרים של סחורות, שירותים ופעילויות, שנתפסים כמשקפים את העצמי האותנטי של הצרכנית – לא את כוח הקנייה שלה בלבד, אלא את זהותה Bauman, 2013; Tomlinson 2003 ; Slater, 2005; Weingartner et( העצמית .)al., 2020 חקר סגנונות החיים מניח כי העדפות אסתטיות, המתממשות בפרקטיקות צרכניות מגוונות, מתגבשות לכלל סגנונות חיים עקביים. סגנונות חיים מייחדים אנשים, מבדילים אותם זה מזה, וממקמים אותם במרחב החברתי. שתי הגישות המרכזיות בתחום רואות בסגנון החיים אמצעי תקשורתי שבאמצעותו יחידים וקבוצות משרטטים גבולות סמליים, מבטאים שייכות חברתית ולעתים דווקא מתנגדים לה ). מבחינה זו, הבחירות האסתטיות והצרכניות הן לא רק מפגני טעם, Warde, 2022( Slater,( אלא גם דרכים לבטא ערכים, התלכדות של טעם תרבותי ושיפוט מוסרי .)2005; Weingartner et al., 2020
23 חמימות מזהמת סגנונות חיים וחקר הסביבה 1.3.2 בעשורים האחרונים חל שינוי מהותי באופן שבו נחקרים סגנונות חיים ודפוסי צריכה. עד תחילת שנות האלפיים, מרבית המחקרים התמקדו בצריכת מוצרי תרבות שונים, כגון מוזיקה, אופנה, עיצוב ואמנות, והמעיטו בחשיבותם של הרגלי צריכה יום־יומיים, כמו צפייה בטלוויזיה או בחירות קולינריות. עם הזמן, החלה מגמה חדשה במחקר שהתמקדה דווקא בפרקטיקות הצרכניות השגרתיות, תוך כדי בחינת השפעתן על החברה והסביבה, בייחוד במדינות העשירות של הצפון הגלובלי ). מגמה זו הובילה להתפתחות תחום Hansen & Nielsen, 2023; Wilk, 2002( . תחום מחקר זה (ordinary consumption המחקר המתמקד ב"צריכה רגילה" ( בוחן כיצד פעילויות צרכניות יום־יומיות, כמו שימוש באנרגיה, במים, בתחבורה ובתשתיות, משקפות ומבנות דפוסים תרבותיים ואתיים, במיוחד לאור השלכותיהן .)Gronow & Warde, 2001; Hansen & Nielsen, 2023( הסביבתיות המצטברות בו בזמן, הלכה והתחזקה ההכרה בכך שצריכה אנושית ממלאת תפקיד מרכזי במשבר הסביבתי, מהידלדלות משאבים טבעיים, דרך ייצור פסולת שאינה מתכלה, ועד לפליטת מזהמים. תובנות אלו תרמו להתגבשותו של שיח מחקרי חדש העוסק בצריכה מודעת לסביבה, העוסק בזיקה בין הרגלי צריכה יום־יומיים לבין אתגרי ). במסגרת שיח זה נבחנים דפוסים Napasti et al., 2025( האקלים והסביבה של סגנונות חיים מקיימים ובלתי מקיימים. החוקרים מבדילים בין הרגלי צריכה מזהמים ולא־מקיימים שמזוהים עם תרבות השפע של העידן המודרני, לבין דפוסים Agnew et אלטרנטיביים המקדמים הפחתת נזק סביבתי ואימוץ אורח חיים מקיים ( .)al., 2023; Anantharaman, 2022 סגנונות חיים מקיימים מתרכזים בהפחתת טביעת הרגל האקולוגית באמצעות צמצום הצריכה, שימוש חוזר בחפצים, הסתמכות עצמית (כגון גידול מזון ביתי), שימוש במשאבים משותפים בתחבורה או בתחום הגינון העירוני והקהילתי, וכלכלה Evans & Jackson, 2007; Martin-Woodhead, 2022;( שיתופית או מעגלית .)Spaargaren & Van Vliet, 2000 על פי גישה זו, סגנון חיים בר־קיימה מבוסס על תפיסת התנהגות צרכנית אינדיבידואלית כזירה של אחריות סביבתית. במובן זה, סגנונות חיים נתפסים יותר ויותר ככלי מדיניות בעל ערך. מאחר שדפוסי הצריכה שלנו, החל במוצרי חשמל ועד פעילויות פנאי, משפיעים ישירות על מצב הסביבה, שינוי בדפוסי אלו הוא מנוף .)Fuchs et al., 2025( מדיניות חשוב, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==