8 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב מטרות המחקר 1.1 שרפת עץ כאמצעי לחימום נפוצה כמעט משחר ההיסטוריה האנושית. עם הזמן ועם התפתחות הטכנולוגיה, וביתר שאת בעקבות המהפכה התעשייתית, חלו שינויים דרמטיים בשיטות לחימום ביתי. השימוש בדלקי מאובנים, ובעיקר בנפט, הלך והתגבר, בייחוד במדינות מערביות. דלקים אלה נחשבו יעילים יותר, מה שהביא להרחבת השימוש בהם, עד כדי שהחליפו מקורות אנרגיה כמו עץ. אמצעי חימום נוספים שהתפתחו, חלקם נחשבים יעילים יותר אנרגטית ו/או מזהמים פחות, כמו חימום מרכזי, חימום מבוסס חשמל, גז ועוד, נעשו נפוצים ואף הפכו למרכזיים. ), גלגולן של Residential Wood Combustion עם זאת, השימוש בקמין העץ ( מאוכלוסיית העולם 40% המדורה והאח הבוערת, נותר אמצעי חימום ביתי בקרב כ־ .(de Carvalho, 2016( דוח מחקר זה מזהה הן את המניעים העיקריים לשימוש בקמינים, והן את הקודים התרבותיים המעצבים בפועל את הפרקטיקות ונוהגי השימוש בקמינים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. אמנם היקף השימוש בקמינים נמוך לעומת מקורות ), אך רמת הזיהום 2014 חימום ביתיים אחרים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ,2022 ,2021 הנגרמת משימוש בקמינים גבוהה במיוחד (המשרד להגנת הסביבה, ). אף על פי שהחורף המקומי בישראל קצר וחמים יחסית, קמיני עץ נפוצים 2024 בארץ, לא רק באזורים כפריים והרריים, אלא באופן מפתיע גם בסביבות פרבריות באזורים נמוכים, ובפיזור גיאוגרפי נרחב. במחקר זה אנחנו בוחנים את אופני השימוש בקמיני עץ ואת ההימנעות משימוש בהם, באמצעות ניתוח מערך העמדות, התפיסות, המשמעויות והפעולות המארגנות את דפוסי השימוש הללו. כפי שנראה להלן, דפוסים אלה קשורים קשר הדוק למערכים פרקטיים ותפיסתיים־חברתיים רחבים יותר, כולל התנהגויות משפחתיות, צרכניות, בריאותיות וסביבתיות, כלומר לסגנונות החיים של המשתמשים. מבוא 1
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==