sustainability_and_environment-research_center_report-8-25

22 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב חברתי, ומבליטה את תפקידם של סגנונות חיים במתיחת גבול סמלי בין מעמדות ). רוב המחקרים בתחום מצביעים Bourdieu, 1984; Tomlinson, 2003( שונים על קשר הדוק בין מעמד חברתי, כלומר להרכב ולהיקף המשאבים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים שבידי יחידים מאותו מעמד, לבין סגנון החיים, כלומר הטעמים האסתטיים ופרקטיקות הצריכה האופייניות להם. קשר זה בא לידי ביטוי בתחומים שונים, כגון סגנון הלבוש, העדפות קולינריות, עיצוב הבית, ואף בדפוסי בילוי ופעילות ספורטיבית. עם זאת, חוקרים נבדלים זה מזה במידה שבה הם מזהים את סגנון החיים כגבול מעמדי נוקשה. מחקרים רבים מצביעים על זיקה בין מעמדות חברתיים לבין סגנונות חיים, אך לא תמיד יש ביניהם התאמה מלאה. לעתים סגנונות חיים נתפסים כמכלולים הומוגניים בעלי גבולות ברורים, ואילו במקרים אחרים הדגש מוסט לעבר הפוטנציאל היצירתי והגמיש של הצרכנים, שמאפשר להם לאלתר ולהתאים את סגנונותיהם האישיים באופן דינמי ומגוון .)Slater, 2005; Edgar & Sedgwick, 1999( הגישה השנייה בחקר סגנונות החיים מנתקת את סגנון חיים ממעמד חברתי וכן ממבנים מסורתיים אחרים, כגון מגדר או אתניות. לפי סוציולוגים כמו זיגמונט באומן ואחרים, זהויות אינן מתארגנות עוד סביב השתייכות קבועה, אלא סביב סגנונות חיים מובחנים. מנקודת מבט זו, סגנון החיים נתפס כביטוי למגמות חברתיות פוסטמודרניות אינדיבידואליסטיות, המציבות במרכז את הבחירה החופשית של יחידים לכונן את זהותם מתוך מגוון כמעט בלתי מוגבל של סחורות ושירותים. אלו כוללים מערכים מוגדרים של סחורות, שירותים ופעילויות, שנתפסים כמשקפים את העצמי האותנטי של הצרכנית – לא את כוח הקנייה שלה בלבד, אלא את זהותה Bauman, 2013; Tomlinson 2003 ; Slater, 2005; Weingartner et( העצמית .)al., 2020 חקר סגנונות החיים מניח כי העדפות אסתטיות, המתממשות בפרקטיקות צרכניות מגוונות, מתגבשות לכלל סגנונות חיים עקביים. סגנונות חיים מייחדים אנשים, מבדילים אותם זה מזה, וממקמים אותם במרחב החברתי. שתי הגישות המרכזיות בתחום רואות בסגנון החיים אמצעי תקשורתי שבאמצעותו יחידים וקבוצות משרטטים גבולות סמליים, מבטאים שייכות חברתית ולעתים דווקא מתנגדים לה ). מבחינה זו, הבחירות האסתטיות והצרכניות הן לא רק מפגני טעם, Warde, 2022( Slater,( אלא גם דרכים לבטא ערכים, התלכדות של טעם תרבותי ושיפוט מוסרי .)2005; Weingartner et al., 2020

RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==