33 חמימות מזהמת הממד הכלכלי־סימבולי של הקמין: בין חירות צרכנית, בעלות 3.1 וביטחון מעמדי האוכלוסייה שנחקרה משתייכת למעמד הבינוני־גבוה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית. מדובר בעיקר באוכלוסייה חילונית, המורכבת ממשפחות הטרוסקסואליות, המועסקת במקצועות פרופסיונליים, ניהוליים ואקדמיים, לרוב בתחומי העיצוב, האמנות, הייעוץ, הטיפול והתכנון. מרבית המרואיינים מתגוררים בבתים או בדירות בבעלותם, באזורים שדירוגם החברתי־כלכלי עומד בממוצע על .10 מתוך 7 חשוב לציין כי המחקר אינו כולל אוכלוסיות שאינן משתייכות למעמד זה, ובכלל זה אזרחים ערבים, אנשים משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות, או בני ובנות המעמד הגבוה. הבחירה להתמקד במעמד הבינוני־גבוה נובעת מההנחה שהוא זה שממלא תפקיד מרכזי בעיצוב ובהפצת דפוסי צריכה עכשוויים ובאימוץ סגנונות חיים חדשים. מדובר באוכלוסייה שלה נגישות גבוהה יחסית למשאבים כלכליים, חינוכיים ותרבותיים, נגישות המאפשרת לא רק צריכה מגוונת, אלא גם מרחב בחירה נרחב ויכולת לעצב זהות צרכנית באופן רפלקסיבי. נוסף על כך, מעמד זה נתפס לעתים ), ולכן הבנת הבחירות שהוא cultural tastemakers כמוביל תרבותי וכקובע טעם ( עושה והערכים שהוא מקדם יכולים לשפוך אור על מגמות רחבות יותר של שינוי תרבותי, חברתי, וסביבתי. מיקוד זה באוכלוסייה הומוגנית יחסית מאפשר ניתוח מעמיק ומדויק של תהליכי המשגה עצמית, שיקולים מוסריים ואסתטיים בצריכה, והאופן שבו הם באים לידי ביטוי בפרקטיקות יום־יומיות. הבחנה זו חיונית להבנה של סגנונות חיים מקיימים ובלתי-מקיימים, שכן היא מציבה במוקד את המתח השורר בין פריווילגיה חומרית לבין מודעות אקולוגית, ואת הדרכים שבהן מתח זה מתורגם לבחירות קונקרטיות. ממצאי המחקר 3
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==