34 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב בדומה למחקרים רבים על מעמד הביניים הגבוה בישראל ובעולם, גם המשתתפים במחקר זה לא תיארו את עצמם במונחים מעמדיים ישירים או מפורשים. עם זאת, הממצאים חושפים סגנונות חיים ייחודיים, כלומר נטיות, העדפות, מוטיבציות ודרכי פעולה אשר מארגנות את השימוש (או ההתנגדות לשימוש) בקמינים, והן אחד המאפיינים המרכזיים של המעמד הבינוני־גבוה. תופעה זו מתחדדת ביתר שאת בדברי המתנגדים לשימוש בקמינים, אשר תיארו את הקמין לא רק כאמצעי חימום, אלא גם כסמל למוביליות מעמדית, לסימון גבולות חברתיים, ולייחודיות התרבותית שהם מבקשים לשמר ולהציג. כשאני הייתי ילד, אז בקיבוץ לא היו קמינים. זה היה טאבו כזה, 'אנחנו לא כמו ערבים'. וכשהקיבוץ התחיל להתרופף, האידיאולוגיה, השיתופיות התחילה טיפה להתערער, אז לאנשים הייתה פתאום את היכולת להגשים את החלומות הכמוסים שלהם. היה מישהו שעשה לעצמו קמין, ואז עוד מישהו, ועוד מישהו .)9 (ריאיון דובר זה מזהה שינוי תרבותי במעמדו של הקמין – מסמל של אחרות אתנית, הקמין הפך למבטא של חירות כלכלית, המאפשרת ביטוי אישי ומייחדת את בעליה. בהקשר זה, הקמין מייצג התרחקות מהעבר הקיבוצי השיתופי ומההומוגניות האסתטית והצרכנית שאפיינה אותו, ומסמל אימוץ של סגנון חיים צרכני חדש. כאשר נשאלו המרואיינים על הסיבות לבחירה שלהם בקמין, ההסברים שהועלו התמקדו בעיקר במאפיינים הסמליים והאסתטיים, ולא ביעילות כלכלית או בשיקולים חומריים אחרים. עבורם, הקמין לא היה רק אמצעי חימום, אלא גם סמל סטטוס המאפשר להם להציג את עצמם דרך סגנון חיים ייחודי, המבדיל אותם מהקונפורמיות של חיי הקיבוץ ויוצר חיץ בין "האני" האישי לבין הקולקטיב. אנחנו מתפרנסים סבבה עם המשכורת שלו, ואנחנו לא צריכים לחשוב על זה. אנחנו די לארג'ים בנושא הזה. אני מנסה לחשוב, אם חשבנו כזה להתקמצן .)3 בעץ. לא נראה לי (ריאיון הקמין לא יותר מחמם... זה לא היה שיקול של עלות. זה שיקול של אסתטיקה, .)34 של יופי. ואש יותר גדולה בתוכה (ריאיון דפוס זה חזר ונשנה בעדויות רבות: משתמשי הקמין אינם מייחסים משקל רב לעלויות ש"ח לקוב, 700 בשום שלב, לא בעת הרכישה, לא ברכישת חומר הבערה (שנע סביב קוב בשנה), ולא בהשוואה למקורות חימום אחרים. כך למשל, 4–2 והצריכה היא
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==