37 חמימות מזהמת משתמש נוסף שהתייחס למושבה הקטנה שבה גדל שעוברת עיור מסיבי תיאר את הקמין כניסיון לשמר את האווירה הכפרית הזכורה לו מהעבר: אני אוהב את זה. לפעמים זה כיף, נחמד ויש לזה תמורה. גם אתה יושב ורואה איזה סרט, אוכל איזה מרק. אתה רואה גם את האש, ואתה שומע את הקליקים האלה, את הפיצוצים של האוויר. זו אווירה אחרת לגמרי, במיוחד בימים גשומים. בימים גשומים אני אוהב אפילו לפתוח את החלון, לראות ולשמוע את .)43 הגשם, ובפנים חם. זה כיף. הרגשה נעימה (ריאיון בהקשר זה, הסוציולוגית ניצן רותם מדגישה כי "ריבוי הצורות של האש – חום השמש, הצתת הברק, אוושת הגחל – מזכיר ששרפות לא רק מחריבות; יש להן גם ). דברים אלה מסבירים היטב גם 159 :2023 תפקיד במחזור הקיום האורגני" (רותם, את יחסם של המרואיינים אל הקמין כמקור אש. עבורם, האש מגלמת לא רק סכנה אלא גם חיות, התחדשות והמשכיות, ממש כמו הקמין עצמו, שנחווה לא אחת כגשר חי בין פנים לחוץ, בין הטבעי למעובד, ובין ההווה לזיכרון. מעץ לאש: על חוויית האיסוף והשימוש בעץ 3.2.2 בראיונות רבים עלה עיסוק אינטימי בעץ, הכולל התייחסויות רבות לאיסופו, לחיתוכו, להבנת יעילותו ואיכויותיו כחומר בערה, ואף למקורו. ניכר כי העיסוק בעץ עצמו הוא מרכיב מרכזי ובעל משמעות רבה עבור רבים ממשתמשי הקמינים. רבים מהם הציגו לפנינו את העדפותיהם המנומקות בנוגע לסוג העץ ולדרכי אספקתו. דבריהם מעידים על היכרות מעמיקה ותחושתית עם החומר העצי שהם אוספים, מבקעים ומבעירים: אני הכי אוהב זית. עדיין אני מוצא פה זיתים. או איקליפטוס. אורן, אני ממש אוהב את הריח שלו. אז מבחינתי יש עצים "טובים" ויש זבל. כמו אזדרכת, ויש פה בשכונה הרבה פיקוסים. הפיקוסים גם לוקח להם הרבה זמן להתייבש וכשהם מתייבשים הם נשרפים יחסית מהר, אבל עדיין אם אני מוצא אני לוקח. .)20 אני פחות אוהב, אבל אנחנו משתמשים (ריאיון גם עבודת החיתוך כרוכה בהיכרות אינטימית עם החומריות של העצים, שמתפרשת לעתים כבעלת איכויות תרפויטיות. כך מסביר מרואיין מהשפלה: אצלי כל העץ זה עץ שאני גוזם פה וגוזם שמה ופה השכנים. ואני פשוט בא עם המסור, וחותך. אז מבחינתי יש כאן גם את העבודה מסביב לזה, וזה גם איזה חלק
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==