51 חמימות מזהמת “ הקמין, לא רק מספק חום ונוחות, אלא גם מממש פילוסופיה של חיים קרובים יותר לטבע, הנתפסים כיעילים יותר. כאן הקמין מתואר כמצמצם תלות בטכנולוגיות צורכות אנרגיה לא מקיימות ובלתי מתחדשות. רבים מבטאים הערצה רומנטית לסגנון חיים כזה. עבורם, לחיות בבית שנבנה מחומרים טבעיים לא קשור רק לשמירה על הסביבה, אלא גם למחויבות אישית ורוחנית לחיים פשוטים ורגועים יותר. מעבר לשיקולים הסביבתיים הברורים הכרוכים בשימוש בקמינים, נחשף בראיונות ממד של מורכבות – חברתי־קהילתי. הקמין אינו רק פרקטיקה אנרגטית או אסתטית; הוא גם מוקד של סכסוך, עוינות והעמקת פערים בין שכנים, ולעתים אף מביא לפירוק תחושת הסולידריות הקהילתית. איפה אנחנו חיים? איך יכול להיות שאנשים נמצאים בכזאת רגישות במדינה, שיש אנשים שהם חטופים, שיש מתים כל כך הרבה, שיש נלחמים כל כך הרבה, .)51 ואין שום חמלה בין אדם לאדם, בין שכן לשכן בתוך הקהילה (ריאיון העימותים סביב השימוש בקמין מחדדים תחושות של חוסר חמלה, ניכור ואי־יכולת לפעול במשותף. מרואיינים תיארו תחושת ייאוש עמוקה מול המציאות. מרואיינים אחדים הסבירו שהסובלים חוששים לעתים גם מההשלכות הקהילתיות שהתנגדות פעילה עשויה לעורר: שכנים לא רוצים להיכנס לעימותים. יש שכנים שלא רוצים להיות חלק מתביעות, לא רוצים להתלכלך, לא רוצים לריב. סוגרים את החלון ותודה רבה. מי שאין לו ילדים אז זה פחות מפריע. בשום מקום אין התארגנות קהילתית נגד. אצלנו מדובר בשכונות של צמודי קרקע. אלה אנשים מחתך סוציו־אקנומי מסוים. ויש קליקות כאלה. הבחור הזה, חבר שלו, חבר גם של ההוא, הילדים שלנו בגן ביחד. לכן אי אפשר לארגן אנשים. אתה לא יכול לארגן אנשים נגד .)47 מישהו מהחברה, מישהו מהשכונה. אי אפשר (ריאיון
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==