52 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב מסקנות: הקמין כהיפוך, כטרנספורמציה וכחיבור מחדש בעידן 4.1 האנתרופוקן כפי שטוענת ניצן רותם, "העיסוק הבוער באקלים משתלב בקינות על 'עידן האנתרופוקן', מונח המסמל את הפלישה הדרקונית של מעשי האדם לכל נים ). רותם מביאה את דבריו של 158 :2023 ונים בכדור הארץ ובאטמוספירה" (רותם, ), שמציע להבין תקופה זו דרך המושג "עידן Pyne, 2022( ההיסטוריון סטיבן פיין האש": החל מאש הברקים הקדומה, דרך השימושים המוקדמים של האדם באש לצורכי חימום, בישול ובירוא יערות, ועד ל"תקופת האש השלישית", זו של דלקים מאובנים, קיטור ותיעוש, שהוא מזהה כשלב המובהק של ההשפעה האנושית הקיצונית על האטמוספרה והאקלים. עידן האנתרופוקן מבטא אפוא לא רק משבר סביבתי עמוק, אלא גם חוסר ודאות כלכלית, פוליטית, תרבותית וסביבתית קיצונית. הוא מסמן מצב פרדוקסלי: מצד אחד, ניצחון הקדמה והמודרנה ושליטה כמעט מוחלטת על הטבע באמצעות טכנולוגיה, הפקת אנרגיה והנדסה של סביבות מלאכותיות. ספרות המחקר הביקורתית מתארת את הניתוק מהטבע המתרחש החל מראשית עידן הקפיטליזם, כ"קרע המטבולי" – ניתוק בין מערכות אקולוגיות לבין דפוסי ייצור וצריכה אנושיים, Foster, 1999; Foster( תוך כדי שחיקת הקשרים הישירים בין האדם לעולם הפיזי ). מצד אחר, דווקא שליטה זו יצרה תלות מחודשת בטבע, על שלל et al., 2010 מגבלותיו, שבריריותו, והנזקים שגרמה לו ההתערבות האנושית. כמקור מרכזי לפליטות מזהמות, האש, שמלווה את עולמות החיים האנושיים מראשיתם, הפכה לאחד הביטויים המובהקים של העידן האנתרופוקני. אין מדובר במצב אובייקטיבי גרידא שניתן למדידה כערכי פליטות או כהתחממות. השימוש באש מבטא גם מצב רגשי, נפשי וקיומי המאופיין בתחושת בלבול, חרדה, אובדן שליטה, ולעתים גם כמיהה למשמעות אנושית מחודשת. מסקנות והמלצות 4
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==