54 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב שלהם במלאכות. אחדים סיפרו על מעורבותם ביוזמות לגינון קהילתי. הקמין עלה שוב ושוב כמספק למשתמשיו צרכים דומים: תחושת חיבור, שליטה, עצמאות ומשמעות, מרכיבים המזוהים עם סגנונות חיים אלטרנטיביים ו"ירוקים", אך בו בזמן הוא גורם לפליטת מזהמים, פוגע באיכות האוויר, ולעתים אף גורם לסבל של שכנים ויוצר מתחים. פער זה מדגים את המתח המובנה בין מודעות וזהות אקולוגית לבין התנהגות מקיימת בפועל, או בין "מה שנתפס טבעי” לבין "מה שמקיים סביבתית"; בין הרצון לחיות "קרוב לאדמה", ובין השפעות סביבתיות ממשיות והשלכותיהן של השפעות אלה על המרחב הציבורי – האנושי והלא אנושי. ההיבט הביקורתי של הקמין מוגבל למרחב הפרטי בלבד, ולמרות המודעות לנזקי השימוש במרחב הציבורי, לא נראה עיצוב מחדש של דפוסי השימוש בו. חלק קטן ביותר מהמשתמשים הפסיק, או הביע נכונות להפסיק כליל, את השימוש בקמין בשל תלונות שכנים בקהילה. רוב המשתמשים ממשיכים להשתמש בקמין, תוך כדי הפגנת אדישות לסבלם של תושבים ואף התנגדות לבקשות להימנע מחימום הבית באמצעי זה. אורח חיים אקולוגי וקיימות מזוהים לא רק עם ערכים סביבתיים, אלא גם עם קהילתיות (קהילות אקולוגיות), ערכים חברתיים וסולידריות עם האחר, המבטאת בין השאר דאגה למרחב הציבורי. המקרה של הקמינים מבטא את המתח בין העדפה אישית לבין השפעה חברתית־קהילתית מזיקה, גם כאשר הסוכנים החברתיים פועלים תחת ההנחה שהם מחזיקים בסגנונות חיים מקיימים. לסיכום, הקמין הביתי איננו עוד אובייקט חימום. הוא פרקטיקה שדרכה נחשפת המורכבות של החיים בעידן האנתרופוקן, ועימה שורה של מתחים: בין יחידים לקולקטיב, בין הטבעי למלאכותי, בין חזרה מודעת לאחור לחיפוש אחר שליטה מחודשת. הוא משקף את הפער בין סגנון חיים איטי, רוחני ומקומי, לבין המציאות הסביבתית שאינה מאפשרת עוד התכנסות מלאה פנימה. מנקודת מבט זו, המושג סגנון חיים מקיים אינו מייצג מערכת סדורה וקוהרנטית של ערכים ופעולות, אלא הוא מרחב פתוח של פרקטיקות, בחירות, רגשות ודימויים שחיים לעתים זה לצד זה ולעתים אף נמצאים בסתירה זה לזה. בכך טמונים כוחו של המושג, אבל גם מגבלותיו: הוא מאפשר להבין את הקיום היום־יומי כבעל פוטנציאל פוליטי וסביבתי, אך גם חושף את הקושי ליצור עקביות או "טוהר" מוסרי בתוך מרחבים חברתיים מורכבים. המילה "מקיים" עצמה טומנת בחובה הכרעה: מה עלינו לשמר? מה אנו מבקשים לקיים? ומה איננו רוצים שיתקיים עוד? מחקר זה מלמד כי ההכרעות הללו אינן מופשטות בלבד, והן נבחנות ונחוות בתוך
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==