57 חמימות מזהמת מבוססי הסתמכות עצמית. גישה לא מאיימת זו מאפשרת לנטרל ידע אישי, הנוטה להיות חלקי או מוטעה, ובכוחה לעודד שינוי תודעתי והתנהגותי. כמו כן, תוצאות המדידות הביתיות יכולות להצטרף למסד נתונים קהילתי, כפי שיוסבר להלן. יוזמות מדידה ביתיות מעין אלה עשויות להעמיק את המעורבות הקהילתית ואת תחושת השייכות למרחב המקומי, ולאפשר שילוב מושכל של התערבות מערכתית, ובכלל זה פעולות חינוך והסברה, למידה קהילתית וקידום מדיניות סביבתית ברורה ויישומית. התייחסות לשונות קהילתית 4.2.2 • מומלץ לעודד מעורבות פעילה של הרשויות המקומיות בגיבוש מסד נתונים מקומי ואזורי על דפוסי השימוש בקמין, כדי שיהיה ניתן לזהות מוקדי חיכוך הקמתו של מערך איסוף נתונים שוטפים על ומפגעים ולטפל בהם. הכוונה ל פרקטיקות של חימום ביתי, ובמידת האפשר גם נתוני ,דפוסי צריכת אנרגיה זיהום ותחלואה ממשיים, בהתבסס על מדידה ודיווח עצמיים במרחב הפרטי, כנזכר לעיל, וכן על מדידה של נתוני זיהום במרחב הציבורי. הנתונים שייאספו יאפשרו הצלבה עם מאפיינים דמוגרפיים, כלכליים, תרבותיים וגיאוגרפיים של קבוצות שונות באוכלוסייה. מערך איסוף זה יוכל למפות בצורה שיטתית אזורים ויישובים שדורשים מענה הסברתי ואכיפתי מותאם, ואולי אף יסייע בהעמקת הסולידריות הקהילתית. • הציבורית והפעילות התפיסהתיווך מידע והסברה מותאמת־קהילה: לשיפור הסביבתית, חשוב להתאים את פרסום ממצאי הזיהום כך שישקפו את מאפייני הקהילה. לדוגמה: פרסום שקוף, אך אנונימי, של ממצאי זיהום ביתיים, מפורטים לפי אזורים. מומלץ גם לפרסם אחת לרבעון דוחות אזוריים אנונימיים המצביעים על רמות זיהום, השוואות בין אזורים ומגמות שיפור או החמרה. רצוי להציב את הנתונים במרחבים ציבוריים (מתנ"סים, בתי ספר, רשתות חברתיות מקומיות) כחלק מהגברת הלחץ החברתי לפעולה. פעילות בקהילות בעלות זיקה סביבתית • מומלץ להתמקד בהטמעת שינוי בקרב קהילות המתאפיינות בזיקה סביבתית (כגון יישובים אקולוגיים או יישובים חקלאיים מסוימים). בקהילות אלה מתגוררים לא פעם תושבים בעלי השפעה בתחום הסביבה, וכן משתמשים שנכונים להפסיק את השימוש בקמין. לכן מומלץ להימנע מקמפיינים אגרסיביים או שיפוטיים, ולהעדיף פנייה שמדגישה קבלת אחריות סביבתית, קהילתית ובריאותית.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==