6 דנה קפלן, מירי לביא נאמן, ויקטור צ'רנוב שרפת עץ בישראל, לשם חימום ביתי באמצעות קמינים ובאמצעים אחרים, נפוצה בקרב קהילות שונות הנבדלות זו מזו מבחינה אתנית, מעמדית ותרבותית. על פי מהאוכלוסייה בישראל מחממת את הבית באמצעות עץ או 5% הערכות, אף כי רק כ־ 14% פחמים, רמת הזיהום הסביבתי בארץ גבוהה במיוחד, ומגיעה לפי הערכות לכ־ מכלל פליטות החלקיקים. המודעות בארץ לנזקים הבריאותיים והסביבתיים הנובעים מחימום בקמיני עץ הולכת וגדלה. למרות זאת, משקי בית באזורים עירוניים, פרבריים וכפריים כאחד ממשיכים להבעיר עץ לשם חימום ביתי, מסיבות שונות. כמו כן, אמצעי האכיפה המדינתיים והמוניציפליים מוגבלים, מבחינה מדעית ומעשית כאחד. מחקר זה מבקש להרחיב את המודעות לבעיית השימוש בקמינים, להבין את הסיבות לשימוש בהם, ואת אופני השימוש בהם בקרב יהודים ממעמד הביניים, וכך לסייע בקידומם של שינוי התנהגותי והתערבות רגולטורית. הנחת המוצא היא שדפוסי צריכה, גם כאשר הם נראים רגילים ובנאליים לכאורה, כמו חימום ביתי, הם חלק בלתי נפרד מסגנון החיים המשפחתי והאישי, הכולל טעמים אסתטיים, פעילויות פנאי ודפוסי צריכה תרבותיים. חלקם יכולים להיחשב כמקיימים וחלקם כבלתי מקיימים. השימוש בקמיני עץ אינו פונקציונלי בלבד, והוא אינו נובע אך ורק משיקולים סביבתיים (למשל של חיסכון באנרגיה), אלא משקף תפיסות תרבותיות הקשורות לזהות אישית, מעמדית וקהילתית. אך הנחות אלה לא נבדקו מעולם בהקשר של צריכה אנרגטית בישראל, ובפרט לא בהקשר של חימום ביתי. כדי להבין את דפוסי השימוש בקמינים ולפתח גישות יעילות לקידום שינוי התנהגותי, יש לבחון את הקשר בין השימוש בקמינים כחלק מסגנון החיים, לבין ההיבטים החברתיים, התרבותיים והכלכליים של המשתמשים בהם. המטרה היא לחשוף את הגורמים האישיים והחברתיים שמניעים את השימוש בקמינים, כולל עמדות כלפי סביבה, בריאות וקהילה, ולהציע פתרונות המבוססים על שינוי תפיסות וערכים, כך שיתאימו לצרכים ולהעדפות של קהלים שונים. ממצאי המחקר מעלים כי הקמין הביתי הוא פרקטיקה הלוכדת את מורכבות החיים בעידן האנתרופוקן. הקמין משקף מתח בין תקציר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==