25 כמה טוב שבאת הביתה? שביעות רצון ממקום המגורים: חשיבותם של היבטים סביבתיים ב. המשתנה איכות קשרי הקהילה והשכונה יתברר כמנבא מרכזי של שביעות רצון מאזור המגורים, שכן הם מחזקים את תחושת השייכות והקשר למקום. ג. משתנים סביבתיים פיזיים בעלי נראות או נוכחות גבוהה, כגון ניקיון המרחב הציבורי או רמות הרעש, יתבררו כבעלי כושר ניבוי גבוה של שביעות רצון מאזור המגורים, אם כי פחות ממנבאים קהילתיים, שכן חשיבותם של משתנים סביבתיים בחיי תושבים בישראל היא משנית בהשוואה למשתנים קהילתיים. ד. חרף חשיבותם האובייקטיבית לבריאות התושבים, היבטים סביבתיים בעלי נוכחות פיזית נמוכה יחסית, כגון איכות האוויר, יתבררו כבעלי כושר ניבוי נמוך, אם בכלל, של שביעות רצון התושבים מאזור מגוריהם. ה. היבטים תחבורתיים יתבררו כמנבאים בינוניים–חלשים של שביעות רצון מאזור המגורים. מחקר זה מבקש ללמוד על שביעות רצונן של מגוון אוכלוסיות ממקום מגוריהן, ביחס למשתנים מנבאים נבחרים. המחקר משווה אותם מדדים ביחס לשתי נקודות . ההשוואה בין שתי התקופות מאפשרת הצלבה של 2021 לעומת 2014 זמן – שנת שנים. 7 ממצאים ובחינת השינויים בעוצמת הגורמים המנבאים בטווח של החשיבות היחסית של מגוון הגורמים בעלי פוטנציאל הניבוי של שביעות רצון התושבים ממקום מגוריהם נבחנה באמצעות מודל רגרסיה לוגיסטית. המודל מנתח את המשתנים כמשתנים בדידים, ומסוגל לנבא את הסיכוי של אוכלוסיית המחקר להיות מרוצה מאזור המגורים ביחס לכל אחד מהמאפיינים הדמוגרפיים שנכללו במודל כמשתני רקע, לצד הגורמים המנבאים. הניתוח והעיבוד יאפשרו אפוא לבחון אילו מהמנבאים הכלולים במודל הם אכן גורמים מסבירים בהקשר זה, אך עם זאת, מודל רגרסיה מטיבו לא נועד להצביע על קשר סיבתי בין המשתנים אלא למפות את הזיקות ביניהם – במקרה זה מתוך התמקדות בסיכוי לשביעות רצון או לאי-שביעות רצון מאזור המגורים. המתאם החיובי הידוע היטב בספרות בין תחושת שייכות למקום המגורים לבין שביעות רצון כללית מהאזור עשוי להסביר את ערך הניבוי הגבוה שנמצא למשתנים איכות קשרי הקהילה ויחסי השכנים
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==