14 תחבורה ציבורית נגישה וזמינה נתפסת היום כמרכיב חיוני בהבטחת איכות חיים עירונית וכאחד היעדים המרכזיים בכל חזון קיימות עירוני Alshalalfah & Shalaby, 2007; Sukor & Fisal, 2020; Taplin &( ). עם זאת, נגישות לתחבורה ציבורית מוצגת פעמים רבות Sun, 2020 כתלויה בעיקר במרחק הרגלי שבין נקודות המוצא של הנוסעים (כגון מקומות מגורים או עבודה) ותחנות ההסעה ובנוחות השימוש בתשתית Shaaban et al.,( הפיזית להליכה, כגון זמינותן של מדרכות רחבות ). כך לדוגמה, מסמך הנחיות לתכנון ותפעול של תחבורה ציבורית 2018 באוטובוסים שפרסם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (אסחאק ) כלל המלצה עקרונית לגישה רציפה ונוחה לתחנות 2016 ושליסלברג, אוטובוס, גם אם לא הוצגו בו מדדים או מתודולוגיה להגדרה מדויקת של מידת הנגישות הפיזית לתחנות. דו"ח מיוחד של מבקר המדינה על ) הבליט בעיות של מרחק, מיקום 2019 "משבר התחבורה הציבורית" ( ונגישות פיזית לתחנות אוטובוס בערים כחלק מהסיבות לשימוש המועט יחסית בתחבורה ציבורית בישראל. דווקא על רקע הצורך הגובר בחיזוק החוסן העירוני בהתמודדות עם שינוי האקלים, מפתיע לגלות כי תפיסת הנגישות לתחנות הסעה אינה מתחשבת בדרך כלל בנוחות האקלימית, כלומר בהפחתה משמעותית של עומסי חום או קור שחווים הולכי הרגל בדרכי הגישה הרגליות לתחנות ההסעה. אומנם, מספר מחקרים מהשנים האחרונות ניסו להצביע על הקשר שבין Dzyuban et( נוחות אקלימית בתחנות אוטובוס לבין מידת השימוש בהן ,(al., 2022; Electricwala & Kumar, 2016; Lanza & Durand, 2021 אולם גם מחקרים אלה בחנו את נושא הנוחות האקלימית רק בתחנות 1 מבוא: נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית?
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==