18 מחקר זה נועד להשלים את הפער הקיים בהכוונה אפקטיבית של פעולות לתוספת הצללה ולהציע שיטה לתיעדוף הפעולות על פי איתור מוקדי משיכה עירוניים של משתמשי תחבורה ציבורית והערכת מידת הנגישות האקלימית של תחנות ההסעה באזורים אלה. מידת הנגישות האקלימית של תחנה תלויה בתנאים האקלימיים השוררים בדרכים המובילות אליה: ככל שעיצוב דרכי הגישה מאפשר התגוננות טובה יותר מפני עומסי חום או קור קיצוניים לאורך הדרך כולה, כך עולה מידת הנגישות האקלימית של התחנה. המדדים שפיתחנו מאפשרים לאתר נקודות תורפה אקלימיות משמעותיות ברשת תחנות ההסעה בעיר כשקלול מידת השימוש בהן לצד מצב ההצללה בדרכי הגישה אליהן ובסביבתן הקרובה. השיטה מתבססת על שימוש בנתוני עתק מסוגים שונים (גאוגרפיים, אקלימיים ותפקודיים) שאִפשרו לנו לכמת את מידת השימוש בתחנות ההסעה העירוניות ואת השינויים היומיים והעונתיים בעוצמה זו ולצד אלה גם את מידת החשיפה לקרינת השמש בדרכים המובילות לכל אחת מהתחנות, המעידה גם על מידת הנגישות האקלימית שלהן. היעדר הצללה מספקת בתחנת הסעה יכול לחשוף את הממתינים בתחנה לעומסי חום קשים, ופעמים רבות אין די בעיצוב מוצלח יותר של התחנה כדי לספק הגנה מספקת מפני קרינת שמש בתחנה עצמה. הדבר נובע ממגבלות פיזיות של רוחב המדרכה שבה ממוקמת התחנה, כיוון התחנה הנגזר מכיוון הרחוב וממדי סככת התחנה שמוגבלים על ידי עצמים אחרים במרחב. לכן, גישה מציאותית יותר לאתגר שבהצללת תחנות ההסעה היא לדאוג להצללה היקפית בדרכים המובילות אל התחנה, הצללה שתחרוג בהרבה מגבולותיה המצומצמים של סככת ההמתנה. 2 מטרת המחקר כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית?
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==