20 המחקר התבסס על ניתוח והצלבה של שני מאגרי נתונים עיקריים: מאגר נתוני תיקוף כרטיסי נסיעה בעלייה לתחבורה ציבורית לפי תחנות הסעה שמנגיש משרד התחבורה, ומפות צל של ארבע הערים שבהן התמקד המחקר. את מפות הצל הפקנו על פי שיטה ייחודית שפיתחנו במחקרים ) על ידי עיבוד נתונים גאוגרפיים Aleksandrowicz et al., 2020( קודמים תלת־ממדיים של הסביבה הבנויה שהפיק המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). ממאגר נתוני התיקוף ניתן היה ללמוד על מגמות יומיות ועונתיות בנסיעה בתחבורה הציבורית בכל עיר, ולצד זאת גם לחשב בכל תחנת הסעה את מספר הנוסעים השעתי הממוצע שעבר בה במהלך שעות היום בעונה החמה. מפות הצל איפשרו לנו לחשב את רמת ההצללה בעונה החמה לכל תחנה. באמצעות שני מאגרי נתונים אלה, חישבנו מדד חדש בדרך שכימת את מידת החשיבות של תוספת הצללה כתוצר של מצב ההצללה הממוצע ומספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בשעות היום בשתי רזולוציות של ניתוח: ניתוח כללי לפי אזורים סטטיסטיים בעיר, וניתוח מפורט יותר של מסלולי ההליכה לכל תחנת הסעה. 3 שיטות המחקר ממאגר נתוני התיקוף ניתן היה ללמוד על מגמות יומיות ועונתיות בנסיעה בתחבורה הציבורית בכל עיר, ולצד זאת גם לחשב בכל תחנת הסעה את מספר הנוסעים השעתי הממוצע שעבר בה במהלך שעות היום בעונה החמה כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית?
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==