58 . תיעדוף הצללה על פי אזור סטטיסטי 4.4 מיפוי מספר הנוסעים השעתי הממוצע בשעות היום באזורים סטטיסטיים ) משקף אומנם את מוקדי המשיכה הנקודתיים 26-23 בכל עיר (איורים של כל עיר (בעיקר תחנות הרכבת שלה), אך לצד זאת חושף גם את עוצמת מעגל ההשפעה של תחנות אלה מעבר לתחנות ההסעה הסמוכות אליהן. כך, לדוגמה, בתל אביב-יפו מתבלט אזור מרכז העסקים לצד נתיבי איילון, הכולל מלבד תחנות רכבת סבידור והשלום גם את אזור מחנה הקריה ושׂרונה. כן בולטים האזור המשתרע מהתחנה המרכזית ועד תחנת ההגנה והאזור הגובל באוניברסיטת תל אביב. בחיפה ניכר רצף דומה משכונת הדר, דרך תחנת מרכזית המפרץ ועד אזור התעשייה בצ'ק פוסט. כן בולט אזור תחנת חוף הכרמל ופארק מת"ם לצידו. בבאר שבע האזור המושך אליו מספר גבוה במובהק של נוסעי תחבורה ציבורית הוא אזור העיר הישנה והמרכז האזרחי של העיר, הכולל בתוכו גם את תחנת רכבת מרכז ואת תחנת האוטובוסים המרכזית. בנתיבות מספרי הנוסעים האזוריים דומים, על אף שהשפעתה של תחנת הרכבת של העיר ניכרת גם בחישוב האזורי. ) מאפשר 30-27 ניתוח תיעדוף ההצללה על פי אזורים סטטיסטיים (איורים להבליט אזורים מוגדרים בתוך הרקמה העירונית שבהם יש לתעדף הצללה לטובת גישה לתחנות הסעה. בתל אביב-יפו זהו אזור שדרת הקריה ושרונה, בחיפה אזור המבואה המזרחית לעיר (הצ'ק פוסט ומרכזית המפרץ), בבאר שבע אזור המרכז האזרחי והעיר הישנה, ובנתיבות אזור תחנת הרכבת. לצד אזורים אלה, בכל עיר ניתן לאתר גם מספר קטן של אזורי תיעדוף הצללה ברמה נמוכה יותר, כגון אזור האוניברסיטה ורכבת ההגנה בתל אביב-יפו, פארק מת"ם, שכונת בת גלים, שכונת הדר וציר קיבוץ גלויות בחיפה, ואזור התעשייה הישן ואזור שדרות ירושלים בנתיבות. בבאר שבע, לעומת זאת, מדד התיעדוף של כל האזורים מלבד מרכז העיר נמוך מאוד. כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית?
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==