72 השניים, מדד תיעדוף ההצללה בתחנות הוא מדד ממוקד, עשיר ומפורט יותר מבחינה גאוגרפית, אולם לצורך חישובו נדרשות פעולות מורכבות יותר. ההבדל העיקרי במורכבות שיטת החישוב בין שני המדדים נובע מחישוב מדד ההצללה הממוצע, שהוא אחד משני המרכיבים שמדד התיעדוף מחושב באמצעותם. בחישוב מדד הצללה באזורים סטטיסטיים, נדרש רק לחשב ממוצע מרחבי של מצב ההצללה בכל שטח הרחובות הכלולים באזור סטטיסטי מסוים. לעומת זאת, בחישוב מדד ההצללה הממוצע בגישה לתחנות, יש להוסיף על כך חישוב של כל מסלולי ההליכה האפשריים לאותה תחנה בטווח גאוגרפי מסוים, על סמך ניתוח רשתי מוקדם של רשת הרחובות העירונית. מניתוח תוצאות המיפוי של מדד תיעדוף ההצללה בתחנות ובאזורים סטטיסטיים אפשר לקבוע כי שימוש במדד המורכב יותר לחישוב (תיעדוף הצללה בתחנות) מניב גם תוצאות מדויקות יותר מבחינה מרחבית, כולל הבלטת מרכזי פעילות משניים שלא זוכים להבלטה בניתוח על פי אזורים סטטיסטיים. מנגד, כל אחד משני המדדים מוביל למסקנה כי בכל עיר שניתחנו יש להקדים ולמקד את פעולות ההצללה באזורים הגובלים ברוב תחנות הרכבת העירוניות, ומבחינה זו ניתן להסתמך גם על מדד תיעדוף ההצללה באזורים סטטיסטיים כדי להגדיר אזורים של עדיפות גבוהה להצללה ביחס לכל שטח העיר. בכל הערים מבליט מדד תיעדוף ההצללה את סביבתן של תחנות הרכבת העירוניות כאתרים לפעולות הצללה דחופות כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית?
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==