74 תרומתו של המחקר נוגעת למישורים התיאורטי והמעשי כאחד. המחקר מציע מדד להערכת רמת ההצללה במסלולי ההליכה לתחנות הסעה עירוניות ומדד לתיעדוף פעולות לשיפור הצללה הלוקח בחשבון, נוסף על מצב ההצללה, גם את מספרי הנוסעים מתחנות הסעה שונות בשעות היום בעונה החמה. מדדים אלה מאפשרים להעריך באופן רחב היקף את מידת הנגישות האקלימית של תחנות הסעה בכל ערי ישראל ולאתר פערים אפשריים בין נגישות זו לנגישות גאוגרפית "פשוטה", שאינה לוקחת בחשבון השפעה שלילית אפשרית של עומסי חום על נוסעי התחבורה הציבורית. מדדים אלה יכולים לשמש בסיס לתיעדוף פעולות הצללה ברחבי העיר ולגיבוש תוכניות אסטרטגיות להצללה בערים, כמדדים יחידים שעל פיהן נקבע תיעדוף הפעולות או במשולב עם נתונים ושיקולים אחרים. חישוב המדדים החדשים שהצגנו במחקר זה מבוסס על ניתוח משולב של שני סוגים של מאגרי נתונים ציבוריים: נתוני מיפוי גאוגרפיים שמהם ניתן להפיק מפות צל עירונית, ונתוני תיקוף כרטיסי נסיעה לפי תחנות הסעה. על אף שהדרך הנוכחית שבה מונגש מאגר נתוני התיקוף, באגרגציה רב־שעתית, אינה מספקת תמונה מדויקת של הבדלים במספרי הנוסעים לפי שעה, ניתוח הנתונים מעלה כי גם בשיטת האגרגציה הנוכחית ניתן ללמוד מצד אחד על הבדלים מהותיים 6 המדדים מאפשרים לאתר על בסיס נתונים כמותיים ברזולוציה גבוהה מספר מצומצם יחסית של אתרים שבהם הנגישות האקלימית לתחנות ההסעה נמוכה במיוחד סיכום ומסקנות כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית?
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==